המורה דורשת שניתן עוד ריטלין לילד. להסכים?

תשובה: דודה יקרה, את שואלת "איך מתמודדים עם מורה שלא מוכנה להתמודד" ו"איך מלמדים את הילד להיות יותר סובלני כלפי הסביבה שלו". אנסה לענות לך, אך לפני כן ברצוני לגעת בנושא הריטלין. אני מניחה שהתשובה שלי תקומם רבים וטובים, כי אני מסכימה איתך שלריטלין יש יותר חסרונות מיתרונות. בשנים האחרונות מאוד אופנתי לתת לילדים ריטלין, אך אני מוצאת זאת כפתרון קל. במקום לבדוק איך המערכת פועלת, במקום לעזור לילדים להתמודד,"מרדימים אותם", כפי שכתבת.

יכולות להיות סיבות שונות לכך שילד מתקשה ללמוד ולתפקד בכיתה ובבית. אולי הוא רעב ולכן הוא חסר סבלנות? אולי קשה לו לקרוא או לפתור תרגילים ולכן הוא מתוסכל? אולי הוא נעלב וכעוס כי ילד אחר פגע בו ולכן הוא מפריע? אולי באמת משעמם ובלתי נסבל עבורו לשבת ארבע-חמש שעות במקום אחד? אולי הוא מוצא את מקומו בכיתה כילד הבעייתי?

אבל במקום לטפל בנושא מערכתית ופרטנית נמצא "הפתרון האולטימטיבי" – "גלולות למידה". פגשתי אנשים שסיפרו שבזכות הריטלין הם הצליחו להתרכז, ללמוד לבחינות, להקשיב בשיעורים. אנשים שמרגישים שהריטלין "הציל את חייהם". ולמרות זאת - קשה לי להתלהב. קשה לי להתלהב מכך שילדים מלאי להט, אנרגיה ושמחה – מקבלים תרופה ומגיעים לבית הספר כבויים, פסיביים ושקטים.

נכון, הם מצליחים להתרכז, אבל מה קורה כשהנושא לא מעניין אותם או כשהם מרגישים פתאום מתוסכלים? הם מתחילים להפריע. אבל אז יש להם הסבר: "פגה השפעת הריטלין"; "זה לא אני – זה הילד הרע שבתוכי"; "אני לא יכול להתרכז".

אני סבורה שאי אפשר להחדיר עניין ומוטיבציה בעזרת תרופות אלא אך ורק בעזרת הצלחות. אני יודעת שלא חסרים חסידים שמאמינים בריטלין, אך לדעתי מדובר באופנה גרועה, וגרוע מכך – בחברות כלכליות שמרוויחות על גבם של ילדים שהם אוכלוסיה חלשה שאינה יכולה להגן על עצמה.

חסרונות "גלולות הלמידה"

1. פיתוח תלות: ילדים שמתרגלים ללמוד רק אם הם מקבלים תרופה מפתחים תלות, בדומה לאדם שמתרגל לישון רק עם כדור שינה. האם יש הורה שירגיש נוח לתת לילד שמתקשה להירדם גלולת שינה? סביר להניח שלא. איך זה קורה שלגבי ריטלין האצבע על ההדק קלה?

2. טיפוח אשליה שהצלחה בלימודים תלויה במשקה קסמים: זה סותר ונוגד את האמת שלימודים דורשים הרבה מאוד השקעה ומאמץ. הספורטאי הכי מוכשר לא יגיע להישגים אם הוא לא יתאמן וישקיע הרבה מאמץ, גם לא אם הוא ייקח את סם המרץ הכי טוב. ישנם כאלה שמקבלים טלפון מ"מפעל הפיס" - אבל רוב האנשים צריכים להשקיע.

3. שחרור רסן: פגשתי ילדים שהרשו לעצמם להתנהג בצורה מחרידה. הם, וגם המבוגרים האחראים עליהם (המורים וההורים) ידעו להסביר ולתרץ את ההתנהגות כ"פגה השפעת הריטלין". בעיני זה נורא. מדובר בלגיטימציה להתנהגות שלילית שניתנת על ידי סביבה שאינה יודעת להציב גבולות בדרך סמכותית ובילד שלמד: "לי מותר - אני בעייתי".

4. סכנות בריאותיות: מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הורה לחברות התרופות להוסיף אזהרות חמורות על סכנות דום לב והפרעות נפשיות כתוצאה מהשימוש בריטלין.

וחזרה לשאלותיך. לגבי המורה שלדבריך "לא מוכנה להתמודד עם ילד", אני לא בטוחה שזה אכן כך – אני חוששת שהיא מתקשה להתמודד. מורה שמתקשרת על בסיס יומי להורים מצהירה שהיא חסרת אונים. אני מתארת לעצמי שהיא מנסה לעשות כל שביכולתה לקבל את שיתוף הפעולה של אחיינך - אך את מספרת על ילד "מפריע, כועס ועצבני".

צריך להבין שגם המורה היא אדם עם אנרגיות מתכלות. גם אצלה בסוף היום ישנה עייפות מצטברת. תפקיד ההורים, אם כך, לנסות לבדוק יחד עם המורה מה ניתן לעשות כדי לעזור לילד לשפר את התנהגותו בכיתה - בלי קשר לריטלין. כשילד מפריע בכיתה צריך לבדוק מה הם הקשיים שבגללם הוא מפריע. הנחת היסוד האדלריאנית היא שכל אחד זקוק להרגיש מוערך, נחוץ ויכול. ילד שלא מוצא את מקומו בדרך חיובית - יפנה לדרך של הפרעות ומאבקים.

ההמלצות להורים:

• לנסות לגייס את המורה לראות את ההתנהגות המפריעה של הילד כביטוי לקושי (חברתי או לימודי) ולבקש ממנה לבדוק איך ניתן לעזור לו להרגיש יותר מסוגל ובעל ערך.

• לקבוע מפגש שבועי הורה-מורה-תלמיד כדי לשדר גם לילד וגם למורה שאתם כאן, מנסים לעזור ולתמוך. במפגש יש לדבר על ההתקדמות והמאמצים שהתלמיד השקיע במהלך השבוע הקודם כדי לחזק את תחושת הערך שלו.

• לסכם עם הילד מה ניתן לעשות כשהוא מרגיש קושי לשבת וללמוד - בהסכמת המורה.

• לבקש מהמורה לתת לו תפקידים - ולעודד אותו על המאמצים וההשתדלות.

החשיבות בהצבת גבולות

על ההורים:

1. לשמש מודל לאיפוק: גם אם כועסים לא מתפרצים ולא פוגעים.

2. להיזהר מלאפשר לילד לקבל רווחים מההפרעות: הכוונה ברווחים היא תשומת לב ותחושת משמעות, שניתנים מכך שהוא כועס ומפריע.

3. לעודד ולחזק: את ההשתדלות והמאמצים להתנהג בצורה מתחשבת.

הכותבת היא בעלת תואר שני בחינוך, מנחה בכירה במכון אדלר, יועצת להורים ולצוותים חינוכיים