עניין של זמן / על שחקני ה-NBA שמגיעים לארץ
לא כל מי שעבר בליגה הטובה בעולם הוא תותח על, בהפועל ירושלים אין חדש ואת מכבי חיפה אי אפשר לנהל באימייל ממיאמי. אריה מליניאק מסכם את המחזור השני של ליגת לוטו
אריה מליניאק
פורסם: 24.10.11, 08:02
1. הכל עניין של טיימינג. עשית את הדבר הנכון בזמן הלא נכון, לא עשית כלום. יש שמחכה ומפסיד. יש שמחכה ומרוויח. בני השרון לא נענתה לדרישות של ג'יי.ג'יי היקסון, והוא הוריד בדרישות בגלל התארכות השביתה ב-NBA. מכבי תל אביב חיכתה לקית' לנגפורד, והמחיר עלה. בסוף ההחתמה התאפשרה לאחר שמילאן מצ'באן הושאל ופינה כסף בתקציב. אז למהר או להמתין?
עוד ב-ynet ספורט:
- המחזור השני של ליגת לוטו סיפק משחקים צמודים
- עוד לא ראיתם את הדרבי הענק של מנצ'סטר?
- "בועטת": דייגו פורלאן ביטל את חתונתו. עכשיו אנחנו מבינים למה
השביתה בארצות הברית היא הזדמנות להביא שחקנים טובים, אבל לא כל מי שעבר ב-NBA הוא תותח על. גם שם יש שחקנים בינוניים לתפקידים מיוחדים, שכאשר הם מגיעים לישראל מצפים מהם שיקלעו נקודות, יחלקו ואסיסטים, ייקחו ריבאונד, יהיו נחמדים ורצוי שגם יאהבו חומוס. ואת כל החבילה הם אמורים לספק כאשר משחקים לידם מובילי כדור חלשים.
צפו בהפסד של הפועל ירושלים לגלבוע/גליל (סטילס: זוהר שחר, וידיאו: ONE)
3. פערי הכוחות בין מכבי ת"א לליגה כל כך גדולים, שהתבוסה של גלבוע/גליל בשבוע שעבר הטעתה. קטש, גוני יזרעאלי ואלישי כדיר מכירים את האולם בגן נר, אבל שוב פתחו במינוס 15.
עודד קטש. הכל נשאר אותו הדבר (צילום: זוהר שחר)
4. חשוב לזכור שלזרים לוקח זמן להסתגל. קרייג בארקינס מאשדוד, למשל, קלע בשבוע שעבר שבע נקודות. אתמול 24 נק' ושישה ריבואנדים. לא נעים להודות, אבל מאמן שרוצה לשחק אותה, וקידום ישראלים לא מעניין אותו, צריך להביא גארד זר תותח, כמו ראמל בראדלי (55 נקודות בשני המשחקים הראשונים). עופר ברקוביץ' משחק בחוכמה עם דרור חג'ג' ומאיר טפירו לידו.
5. חיפה אמורה להיות אחת האטרקציות של הליגה. אטרקציה התקפית. לכן ג'רמי ווייז, טיילר ווילקרסון וקרלוס פאוול יקומו או ייפלו על הגנה. למגרש הכדורסל, לא לשכוח, יש שני צדדים. וקבוצה לא מנהלים באימייל ממיאמי.
6. חולון הפסידה אתמול לבקעה, אבל אהבתי את פסק הזמן של דן שמיר 25 שניות לסיום, כאשר התייעץ עם מורן רוט מה לעשות בכדור האחרון. המהלך נכשל, אבל הגישה נכונה. בסופו של דבר, השחקן הוא שצריך לקחת מה שההגנה נותנת לו, ולא מה שהמאמן החליט בשבילו. מזכיר את פסק הזמן המפורסם של פיני גרשון ועדי גורדון בגמר הגביע של ירושלים נגד מכבי ת"א. פיני ביציע, גורדון בבנימינה, ושלמה ארצי בקיסריה. זה מה שנשאר. זכרונות.
לתגובות: arie@maliniak.co.il