שנת הלימודים האקדמית בפתח, ובראשית השבוע הבא יחזרו לאולמות ההרצאות ולכיתות מאות אלפי סטודנטים. אם בעבר השיקול העיקרי בבחירת המקצוע הנלמד היה עניין אישי או נטיית לב, הרי שכיום חלק ניכר מהסטודנטים בוחרים תחום לימוד שהשורה התחתונה שלו היא אחת - הבטחת עתידם הכלכלי.
סטודנטים המחפשים פרנסה בטוחה פונים פעמים רבות למקצועות ההנדסה, בתנאי שלקחו בחשבון את הלימודים התובעניים הכוללים סף קבלה גבוה והתמודדות עם מקצועות ריאליים ברמה גבוהה. אם צלחו את ארבע שנות הלימוד, לרובם מובטחת עבודה בשכר שמתמחי המשפטים, לדוגמא, רק יכולים לחלום עליו.
עם זאת, אם פעם מספיק היה מספיק פשוט להיות "מהנדס", הרי שהיום לימודי ההנדסה מתחלקים לתת פקולטות וביניהן: מהנדסי חומרים, כימיה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ועוד.
בהתמחות המקצועית בתחומי ההנדסה, למשל מהנדס תפ"י (תכנון, פיקוח ייצור) ומהנדס מערכות מידע, לפרמטרים אלה השפעה גדולה על נתוני השכר והם אף יכולים להביא להבדלים משמעותיים בתנאי ההעסקה - הן לבוגרים צעירים והן בקרב מהנדסים ותיקים.
מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב, המכשירה מאות מהנדסים בכל שנה בתחומי ההנדסה השונים, ומפעילה מרכז השמה פנימי למקצועות ההנדסה, מספקת את נתוני השכר הבאים:
ניב פלדמן, מנכ"ל פילת – ITCOM, קבוצת ההשמה הטכנולוגית של פילת, אומר כי "בשוק הטכנולוגי הניסיון הוא מרכיב משמעותי בשכר. בוגרי האוניברסיטאות והמכללות נעדרי ניסיון לחלוטין ורב המעסיקים סומכים על היכולות האישיות הגבוהות שאיתם מגיעים הבוגרים לתעשייה".
"כרגע יש בשוק ביקוש גדול למתכנתים ומיישמים, בייחוד עבור חברות אינטגרציה המתמודדות עם שוק תחרותי במיוחד ולוקחות סיכון מחושב של לקיחת מהנדסים מצעירים, חסרי ניסיון בשכר יחסית נמוך. הבוגרים יצברו שם ניסיון של שנה שנתיים ויתקדמו במהרה לתפקידים משמעותיים יותר בעלי שכר ותנאים טובים יותר".
חשוב לציין כי טווחי שכר של תואר שני בהנדסת מערכות והנדסת אנרגיה, הם עוד יותר מורכבים, משום שברוב המקרים הם מושפעים מתפקיד שיש לו גם אופי ניהולי והוא מאוד תלוי תרבות ארגונית. מה גם שלרוב מדובר בארגונים בעלי מספר רב של עובדים והשכר בנוי משכר בסיס והטבות נלוות, שאינן תמיד נמדדות בשכר הברוטו, כגון: יציבות תעסוקתית, תנאי עבודה, אפשרויות קידום והגדרת תחומי אחריות ברורים וכו'.