בעד מי אתה - מאיורקה עם דודו אוואט ותומר חמד, או ברצלונה עם... נו, אתם יודעים? מעצמת הטיקי-טקה היא גם מפלצת יחסי ציבור, שבכל העולם כבר יודעים לדקלם את ההרכב שלה, כולל מחליפים. רק כשמגיעים לעיר עצמה ורואים את גדודי התיירים שקונים כל צעיף, כובע ובובה עם הלוגו המוכר, מבינים כמה המועדון הזה השתלט על העולם. לפעמים העדריות הזו קצת מבאסת.
ובליגת העל שלנו (מחזור 10):
היו אמש (ש') 80,685 צופים באצטדיון. נראה לי שה685- הם ישראלים. וגם נראה לי שכל ה685- האלה מתלבטים באותה סוגיה. בעד מי אנחנו? חמד לא פותח וההתלבטות יורדת בחצי. איזה מאמן אנטישמי, הבן אדם הוא הכובש המצטיין שלו וזה לא נותן לו חולצת הרכב.
עוד טורים ב-ynet ספורט:
13 דקות אני מושך את ההתלבטות, ואז הקונפליקט הפנימי מקבל שפיץ רציני - הסוגיה מתחדדת. נגיעת יד ברחבה, פנדל לבארסה והנה מסי מול אוואט. אוטומטית אני רוצה שאוואט יעצור (בינינו, הרי גם ככה בארסה תנצח בסוף.( מבט על ההתנשפות של ליאו הקטן לפני הבעיטה, עושה לי חשק שהוא יבקיע וינער מעליו את כל הכתבים שמקשקשים שהוא במשבר. את הפנדל הקודם הוא החמיץ, אולי ייקח טיפ מחמד. אבל כבר אמרנו, תומר על הספסל. עוד לא הספקתי להכריע בעד מי אני, ומסי משחיל את הראשון פנימה.
אחרי 29 דקות, כל ההתלבטות שלי הופכת לאבק. שלוש חתיכות, כולן של מסי, ונשאר לי רק לרחם על אוואט. כשקואנקה כובש, זו כבר הופכת להתעללות. הילד
אפילו מרשה לעצמו להשכיב את דודו ולעבור אותו בדרך לשער בכורה במדי הבלגרונה. עכשיו המבט הולך לחמד, שמתחמם על הקווים. לפחות הוא נהנה קצת מהאווירה, אבל שלא יכניס אותו עכשיו, זה סתם יהיה מביך.
דקה 90, דני אלבס שולח פצצה שאוואט יכול רק לצלם, ואני מסמן לעצמי שמותר לי קצת ליהנות. בכל זאת, לראות חמישייה בלייב בקאמפ-נואו, זה תענוג שגם אם הוא בא על חשבון חברינו למולדת, אנחנו נהנים לבלוע אותו. יאלה בארסה, אל אל ישראל.