שמעון בוזגלו: "אני מכור לפתקים שלה בבוקר"

"מכור לפתקים שלה בבוקר/ קם, ועוד לפני שהולך להשתין/ ניגש לחדר העבודה/ מרביץ חצי חיוך". שירים מאת שמעון בוזגלו

בְּלוּ(ז), עָלֶק

לזכרו של מתן גבעול

 

שׁוּם דָּבָר, Puella,*

לֹא מְשַׂמֵּחַ עוֹד תְ'לִבִּי.

כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אוֹר יוֹם,

כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן עַד הַלַּיְלָה

(שְׁנֵי בָּנַי תְּחוּמִים

עַל שֻׁלְחָנִי בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת).

שׁוּם דָּבָר, Puella,

לֹא מְשַׂמֵּחַ עוֹד תְ'לִבִּי –

חוּץ מִלִּכְתֹּב תַּ'שִּׁיר הַזֶּה.

  

* Puella – מלטינית: נערה.

 

 

הפתקים שלה

מָכוּר לַפְּתָקִים שֶׁלָּהּ בַּבֹּקֶר.

קָם, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהוֹלֵךְ לְהַשְׁתִּין,

נִגָּשׁ לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה,

מַרְבִּיץ חֲצִי חִיּוּךְ

כָּל בֹּקֶר כָּל בֹּקֶר

לִרְאוֹת אוֹתָם עַל הַמִּקְלֶדֶת שֶׁלִּי.

אֲנִי מָכוּר לַפְּתָקִים שֶׁלָּהּ בַּבֹּקֶר.

אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אוֹתָם לִשְׁלֹשָה:

קְצָרִים, בֵּינוֹנִיִּים, אֲרֻכִּים.

 

פְּתָקִים קְצָרִים זֶה מְסֻכָּן,

אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אוֹתָם לִשְׁנַיִם:

אֵלֶּה כְּשֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי,

אֲבָל אֵחֲרָה לָקוּם וּמְמַהֶרֶת לָצֵאת,

"אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ" אוֹ

"אֲהוּבוֹן שֶׁלִּי,

אֲנִי בְּ'נֶחָמָה וָחֵצִי',

טַלְפֵן";

וְאֵלֶּה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם,

"אֲנִי אֶחְזֹר בָּעֶרֶב".

וַאֲנִי מְמַלְמֵל לְעַצְמִי,

"זֶה בְּסֵדֶר, אַל תַּחְזְרִי בִּכְלָל."

 

לַפְּתָקִים הַבֵּינוֹנִיִּים

נִיחוֹחַ שֶׁל שָׁעָה קְרִירָה

עִם רֵיחַ רֶפֶת רְחוֹקָה:

כָּכָה, כַּמָּה מִלּוֹת אַהֲבָה,

מַשֶּׁהוּ עַל סִדּוּר אוֹ שְׁנַיִם,

טֶלֶפוֹן לְמִישֶׁהוּ, וְ-"נְשִׁיקוֹת".

 

הַפְּתָקִים הָאֲרֻכִּים הֵם.

הַפְּתָקִים הָאֵלֶּה הֵם, אֵיךְ לוֹמַר.

יוֹמַיִם לִפְנֵי כֵן רַבְנוּ,

אָמַרְנוּ זֶה לָזֶה

מִלּוֹת גֹּעַל עֲטוּפוֹת בְּגֹעַל

(וְלִי אִישִׁית יֵשׁ נְטִיָּה

גַּם לְצַפּוֹת אוֹתָן בְּחָרָא),

וְזֶהוּ.

יוֹם אַחֲרֵי כֵן

אֲנַחְנוּ מִתְכַּדְרְרִים

בַּפִּנּוֹת שֶׁלָּנוּ בַּבַּיִת,

מֵעֵין שְׁנֵי חֲתוּלִים זוֹעֲפִים,

מִסְתַּכְּלִים זֶה עַל זֶה

בְּמַבָּטִים צִדִּיִּים,

כְּמוֹ עַל חָתוּל חָדָשׁ

שֶׁבַּעַל הַבַּיִת

אִמֵּץ, כְּדֵי לְהַכְעִיס.

"שִׁימוֹן", הִיא כּוֹתֶבֶת

בַּפְּתָקִים הָאֲרֻכִּים שֶׁלָּהּ,

"שִׁימוֹן, אֲנִי" וְהִיא מַמְשִׁיכָה וּמַמְשִׁיכָה

וַאֲנִי קוֹרֵא וְקוֹרֵא,

מַרְגִּישׁ אֵיךְ כָּל הַבַּרְזִלִּים וְהָאֲבָנִים.

וּבַסּוֹף מֵרִים אֵלֶיהָ טֶלֶפוֹן,

"אֲהוּבָה שֶׁלִּי, נֹאכַל צָהֳרַיִם בְּג'וֹרְגִ'י?"

  

עופר מתקשר לָרוֹקֶר

עֹפֶר הִתְקַשֵּׁר אֵלַי,

"נִירָה רוֹצָה יְלָדִים,"

הוּא אָמַר.

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְהָקִיא.

לֹא סוֹבֵל יְלָדִים,

שׂוֹנֵא מִשְׁפָּחוֹת.

תַּגִּיד לָהּ, אָמַרְתִּי לְעֹפֶר,

תַּגִּיד לָהּ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אוֹתָהּ נִירָה.

שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אוֹתָהּ אִשָּׁה, לֹא אִמָּא.

שֶׁאַתָּה רוֹצֶה מְאַהֶבֶת,

מִזְדַּיֶּנֶת עוֹלָמִית,

שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אוֹתָהּ רַק לְעַצְמְךָ

וְשֶׁיָּמוּתוּ כָּל הַיְלָדִים.

תּוֹרִיד אֶת הַחֻלְצָה, אָמַרְתִּי לְעֹפֶר,

וְתֵן לָהּ לְסַלְסֵל אֶת שְׂעַר הֶחָזֶה.

תּוֹרִיד תַּ'תַּחְתּוֹנִים, אָמַרְתִּי לְעֹפֶר,

וְתֵן לָהּ לִתְפֹּס לְךָ אֶת הַזַּיִן,

לִמְצֹץ לְךָ אֶת הַזַּיִן

בְּאֶמְצַע הַסָּלוֹן,

בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם, בָּעֶרֶב,

בְּלִי לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לַיְלָדִים.

 

"וּמָה עִם שְׁנֵי הַיְלָדִים שֶׁלְּךָ?"

הוּא שָׁאַל.

אָה, אָמַרְתִּי, הַיְלָדִים שֶׁלִּי, עֹפֶר,

זֶה כְּבָר לְשִׁיר אַחֵר.

 

שמעון בוזגלו הוא משורר, מתרגם ומחזאי. זכה ב-1999 בפרס התרגום המצטיין לתיאטרון, ב-2003 בפרס עמיחי לשירה וב-2006 בפרס ראש הממשלה. השירים לקוחים מתוך ספרו הרביעי, "טוראי כהן קורא שירים" (הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים). החומרים לספר נאספו לאורך 7 שנים. שלושת ספריו הקודמים הם: "ארם" (2000), תל הי סרליק "(2002) ו"אישיות לוחצת" (2004). "