פרץ באמריקה

משה פרץ עובר איתנו על נקודות ההצלחה בקריירה שמובילה אותו לסיבוב הופעות באמריקה

משה פרץ, מטאור זוהר בשמי המוזיקה המזרחית הישראלית, מגיע לסיבוב הופעות בארה"ב בסוף החודש, כולל הופעה בקווינס קולג' ב-27 בנובמבר. פרץ היה צריך לעמול קשה לפנות מקום בלוח הזמנים הצפוף שלו בישראל, כדי לפנות זמן למעריצים שבאמריקה. הביקור האחרון של משה פרץ במחוזותינו היה לפני כחמש שנים, כשהגיע לסיבוב הופעות עם איציק קאלה, והוא הבטיח אז שהוא עוד יחזור. אז הנה הוא מקיים.

 

באותם ימים, בהם שימש כמופע פתיחה וחימום להופעה של קאלה בארה"ב, פרץ לא ידע שהקריירה שלו עומדת לנסוק לגבהים, שהשירים שלו, שאת רובם כתב והלחין בעצמו, יתכנסו לאלבומי פלטינה ופלטינה כפולה, ושלהיטים כמו "אליך" ו"אש" ירעידו כל חתונה בישראל. הוא גם לא ידע שעם ההצלחה יגיעו הופעות בקיסריה ובהיכל התרבות בתל-אביב, שהוא יגיע למקום השני בסידרת הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", שהוא יזכה בתואר זמר השנה של רדיו "אמצע הדרך", והכי חשוב: שאיגוד היוצרים והאמנים המוזיקאים הישראלי, אקו"ם, יבחר בו בקטגורית תגלית השנה במוזיקה הפופולארית לשנת 2009.

 פרץ, ששיתף השבוע, שהוא מאוד מתרגש מהמפגש עם הקהל הישראלי באמריקה, מגיע אלינו עם הופעה מושקעת והרכב של עשרה נגנים, שבה יופיע עם שירים מכל האלבומים, שהפכו ללהיטי ענק בארץ וקיבעו אותו כאחד הזמרים המצליחים ביותר במוזיקה הפופולארית בישראל: "ילד מאוהב", "שחורת עיניים", "האשה שלי", "זה הזמן", "אליך", "מרוץ החיים", "אמא", ועוד ועוד. חלק מהלהיטים שמופיעים באלבום האחרון שלו, "זיקוקים", עיבד פרץ מחדש במיוחד בשביל ההופעה בניו-יורק. "אני מאוד מתרגש", גילה משה בראיון טלפוני, "אנחנו באים בשביל ליהנות. אני יודע שמחכים לי בניו-יורק הרבה אנשים כי כל המכרים שבאים לבקר בישראל תמיד שואלים אותי מתי אני בא. לפני חמש וחצי שנים הייתי בסיבוב הופעות בארה"ב עם איציק קאלה. הופענו בניו-יורק, מיאמי ולוס אנג'לס ואני זוכר שהרגשתי בבית. הפעם, שלא כמו אז, אני בא עם הרכב שלי. אני לא קורא לזה לסגור מעגל, אלא רואה בכך את הנקודה שרציתי להגיע אליה בעצמי".

 

מה שנקרא מירוץ החיים.

"זאת לגמרי הגשמה עצמית. האמת היא שכבר לפני שנתיים הציעו לי לבוא להופיע בארה"ב, אבל אז הייתי עסוק בתוכנית 'רוקדים עם כוכבים' של ערוץ 2. מצאנו שעכשיו זאת תקופה טובה לצאת לחו"ל ופינינו את היומן".

 

מה אתה יכול לספר על "רוקדים עם כוכבים"?

"זאת הייתה חוויה מטורפת! רקדתי עם פולינה צ'יקטונוב, הייתי בשיא הכושר. זה היה פול טיים ג'וב

לקום כל בוקר ולהתאמן חמש שעות, כולל בסופי שבוע. להציג כישורים לא בשירה ולקבל ציון משופטים.

פולינה לימדה אותי, שדבר ראשון שצריך כדי לרקוד זה קצב, וקצב יש לי. רקדתי קצת סלסה. לקח חצי שנה זה לקח והגעתי לגמר. בשבילי זאת הייתה זכיה".

 

איך היו התגובות?

"היה פירגון אדיר, נחשפתי לקהל אחר. אני דוגל בזה שזמר יחשוף את האישיות שלו, כדי שהקהל ירגיש אותו".

 

אז יש סיכוי לראות אותך כאן בחוגים לריקודי עם?

"אולי בלוס אנג'לס".

 

מה עם ניו-יורק?

"לא ידעתי שיש שם ריקודי עם. לפני שהגעתי לניו-יורק בפעם הראשונה, שמעתי עליה סיפורים, ראיתי גלויות, אבל רק כשהגעתי ועשיתי את הצעד הראשון, הבנתי עד כמה היא עצומה. הבניינים, הגשרים, לא האמנתי למה שאני רואה. הייתי כל כך שקוע בנוף שלא היה אכפת לי מכלום".

 

היית גר פה?

"אני אוהב את הארץ שלי".

 

מה אתה יודע על הישראלים באמריקה?

"אני יודע שהם עובדים מאוד קשה. הבנתי שמי שמתרגל לחיים שם, קשה לו לחזור לארץ".

 

איך אתה מסביר את המהפך שעברה המוזיקה המזרחית בארץ, שהפכה למוזיקה הפופולארית ביותר?

"ההבדל הגדול הוא שהיום משודרות תוכניות שבהן הקהל מצביע ובוחר בשירים, בעיקר באמצעות הודעות SMS. תמיד הקהל בחר, אבל זה לא פורסם במידיה. אותי לא חסמו, אני לא נפגעתי. מי שנפגע זה הדור שלפני, יוצרים כמו אביהו מדינה. הם היו צריכים להאבק כדי שישמיעו אותם. אז זה התחיל בקסטות שמכרו בתחנה המרכזית, היום יש סלולר והקהל בוחר. הזמרים לא תלויים במידיה".

 

אז נהדר.

"נהדר מאוד. המוזיקה המזרחית עשתה עליית מדרגה כשהביאה שילוב של חומר מערבי ואתני. זה פתח משבצת חדשה למוזיקה המזרחית. גם אני מביא שילובים כאלה".

 

 

נראה ששנת 2010-11 הייתה השנה הכי גדולה בקריירה שלך. ממה הכי התרגשת?

"המתנה הכי גדולה הייתה פרס על כתיבה והלחנה שקיבלתי מאקו"ם. הוועדה החליטה פה אחד, שמגיע לי לקבל מקום ראשון כתגלית השנה לשנה הקודמת. יש לי בבית גביע צנוע של יוצרים ומלחינים וזה הפרס הכי חשוב בחיים שלי. בנוסף ליצירה וההופעות אני גם מורה למוזיקה בבית הספר של ערוץ 2, ביחד עם מתי כספי ויהורם גאון".

 

יהורם גאון! מה אתה אומר על ההתבטאות שלו על הרמה הנמוכה של הזמר המזרחי?

"מעבר לדיעותיו האישיות הוא בחור מצחיק וטוב".

 

אחד הלהיטים שלך הוא השיר 'ואחרי ככלות הכל', שמילותיו לקוחות מהמקורות. מה אתה יכול לספר על הטרנד החדש של שילוב טקסטים מהתורה בשירים?

"כן, גם אני השתמשתי בשירי דת. זה ברכה לאלבום וגם ברכה שמקרבת לבבות".

 

אתה דתי?

"אני בא מבית דתי ועד היום מתפלל. עד גיל 21 שמרתי שבת. בעזרת השם נחזור לזה".

 

הרבה אנשים מתקרבים לדת, למה אתה חושב שזה קורה עכשיו?

"כי אנשים מוצאים בדת תשובות לכל השאלות. הזמן עובר ואם לא תאמין אין לך במה להיאחז. את התורה שלנו הכי כיף להחזיק. הכל לטובה, החיים נמשכים, רק תבחר את הדרך הטובה".

 

איך היה להופיע בהיכל התרבות?

"למרות שידעתי שאני נכנס לאולם ענק, הייתי מופתע. לראות אנשים באים ורוכשים את הכרטיס שלך, זה דבר מופלא. הם באים להגשים לך עוד חלום, הכי כיף זה לשמוע את הקהל שר".

 

מה מבחינתך השיר הכי הכי?

"כולם, כל השירים שכתבתי. אם אני מסתכל מהצד כשאני שר את כל השירים אחד אחרי השני, קשה להגיד איזה הכי. יש שירים שקטים שהם פצצות של רגש, יש מספרים קצביים שהם הר געש מתפרץ".

 

מה נותן לך השראה?

"כל דבר. אני יכול לנסוע בלילה לבד ופתאום עולה בי מנגינה. לפעמים כשאני עם חברים, אני זז הצידה ומקליט בטלפון את המנגינה שעולה לי בראש".

 

אתה בטח לא יכול לעבור ברחוב מרוב המעריצים.

"אני בהחלט יכול לעבור. אני עובר ומקבל חיבוקים, אהבה. זה כיף גדול לקבל אהבה, הכל בא מאהבה".

 

איזה מסר היית מעביר לדור הצעיר שבשבילו אתה מודל לחיקוי?

"להקשיב לגדולים, לקחת את הדבר הטוב. לא כל מה שזוהר הוא הדבר הנכון. אפשר להתבלבל מההצלחה, הכי קל להתבלבל".

 

איך אתה לא התבלבלת?

"כי ככה חונכתי. גדלתי בטבריה במשפחה חמה, מפרגנת, צנועה וטובה. קיבלתי הרבה ביטחון עצמי בבית, עוד לפני שיצאתי מהבית ועשיתי משהו. הרגשתי שאני שווה מיליון. הביטחון שלי בא מהבית".

 

חוץ מההופעה מה אתה מתכוון לעשות בניו-יורק?

"הבנתי שהולך להיות מאוד קר שם, כך שדבר ראשון אלבש מעיל ואחפש מקום חם להיות בו, עד שהגוף יתרגל למזג האוויר. אני אוהב להסתובב ברחובות בעיר, אני מניח שגם נצא לבלות קצת. אני מקווה להתרגש כמה שיותר, אפילו יותר מקיסריה".

 

איך אתה בטיסות?

"מעולה. הטיסה הזאת אמנם ארוכה, אבל זה שווה. אנחנו צוות מגובש ותמיד מצחיק בטיסות, אני כבר מחכה להגיע!"