רוח הזמן

None

דויד ריב, נוית בראל פורסם: 18.11.11, 10:35

ציור מופשט שחור לבן, אקריליק על בד, 2010, דויד ריב. מתוך התערוכה לחם ושושנים 6, 10 בדצמבר 2011, מנשר לאמנות

 

כל היתר/ נוית בראל

 

הָאֲנָשׁים לֹא שָׁאֲלוּ מַה שֹּׁרֶשׁ הַַבְּכִי, הֵם צָפוּ בָּה

טוֹמֶנֶת לָהֶם פַּח בְּדִּמְעוֹת טֶלֶוִיזְיָה דּוּ-מֵמָדִּיּוֹת.

יָמִים לְאַחַר מִכֵּן לִבָּהּ כְּבָר הִמְתִּיק

וַאֲנָשִׁים דִּבְּרוּ בְּמִשְׂרָדִים, בְּבָתֵי קָּפֶה, בְּטֶלֶפוֹנִים,

בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, עַל הָעוֹלָם הָאַכְזָר וְהַקַּר וְהִתְכַּוְּנוּ

כְּשֶׁאָמְרוּ לֹא עָלֵינוּ, רָחוֹק מֵאִתָּנוּ, שֶׁלֹא נֵדַע.

לָמָּה שָׁכַחְנוּ אוֹתָהּ? יָמִים רַבִּים לְאַחַר מִכֵּן יִשְׁאֲלוּ

בְּמַה שֶׁיִזְדָּמֵּן. הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ יַמְשִׁיכוּ לְהַגִּיעַ

לִמְקוֹמָם. מַיִם גְּלוּיִים יִסְלְלוּ אֶת דַּרְכָּם

אֶל תְּעָלוֹת. מַיִם נִסְתָּרִים יִּסָּגְרוּ וְיכָּלְאוּ, כְּאִלּוּ

קְפוּאִים, בְּעֹמֶק תְּהוֹמוֹת. כָּל הַיֶּתֶר, שׁוֹמֵמִים שִׁבְעָתַיִם,

יִתְפַּשְּׁטוּ מִתּוֹךְ דַּחַף לִנְקֹם אוֹ לַחֲמֹל

וְיֵעָצְרוּ, מִשְׁתוֹלְלִים, עַל יְדֵי הַתֹּהוּ

שֶׁרוּחַ אֱלֹהִית אֵינָהּ מְרַחֶפֶת בּוֹ.

 

, 2008

השיר נדפס בגליון מספר 12 של "מטעם", כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית בעריכת יצחק לאור.