"נחייב שופטים לבקר נפגעי תאונות פגע וברח"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק "שחר גרינשפן", המעניק לנפגעי פגע וברח זכויות בהליך הפלילי נגד הפוגע, כולל מעורבות בתהליכי הסדרי טיעון אפשריים. יוזם החוק, ח"כ בילסקי מעוניין להוסיף לחוק גם סעיף שיחייב שופטים לפגוש את הנפגע

אושר בקריאה ראשונה: "חוק שחר גרינשפן". מליאת הכנסת אישרה הלילה (ב') הצעת חוק, המעניקה לנפגעי תאונת "פגע וברח" זכויות בהליך הפלילי המתנהל נגד הנהג שפגע בהם. על-פי ההצעה, לנפגעים תינתן זכות להביע עמדה בפני התביעה בעניין הסדר טיעון ומתן חנינה לנהג, וכן זכות לקבל מידע על מועד שחרורו. בנוסף, יוכלו נפגעי תאונה לפנות בכתב ליועץ המשפטי לממשלה, בעניין עיכוב ההליכים המשפטיים.

 

עוד בערוץ הרכב של ynet:

• 203 מיליון שקל - תשלום נהגים על תביעות רוכבים

כמה מרוויחות חברות ביטוח? כנראה לא מספיק

יבואנית מאזדה: כבר לא רק הצלחה מעוררת קנאה

 

 

את הצעת החוק יזם ח"כ זאב בילסקי בעקבות המקרה של שחר גרינשפן - נערה צעירה שנפגעה קשות בתאונת דרכים, כאשר בדמו של הנהג הפוגע נמצא ריכוז אלכוהול גבוה פי ארבעה מהמותר. במסגרת הסדר טיעון שאושר בבית משפט לתעבורה, הוטלו על הנהג קנס בסך 1,000 שקל, שלילת רישיון, ושירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 600 שעות.

 

ח"כ בילסקי אמר הלילה כי לקראת ההצבעה בקריאות שנייה ושלישית, יציע להוסיף להצעת החוק סעיף שיחייב שופטים לראות את נפגעי העבירה, במהלך משפטם של הנהגים הפוגעים. בהסבירו את התוספת, אמר בילסקי כי "אני בטוח שאם השופטת הייתה רואה את שחר גרינשפן, מגיעה אליה כשהדבר היחידי שהיא יכולה להזיז זה את העפעפיים, לא היה מסתיים העניין הזה בעסקת טיעון עם 1,000 שקל קנס ועבודות לתועלת הציבור".

 

אצבע קלה על הדק הענישה

הצעת החוק של ח"כ בילסקי נועדה להשוות את מעמדם של נפגעי עבירת הפקרה אחרי תאונה ("פגע וברח"), לזה של נפגעי עבירות מין או עבירות אלימות חמורות. בהתייחסו למקרה של שחר גרינשפן, הסביר הלילה בילסקי כי למשפחתה נודע על עסקת הטיעון עם הנהג רק לאחר שזו נחתמה. "הם מסתכלים וקוראים - 1,000 שקל קנס" סיפר. "אלוהים ישמור, ילדה כמו צמח, מרימים אותה, מזיזים אותה. 1,000 שקל קנס, והמשפחה לא ידעה בכלל".

 

ח"כ מאיר שטרית בירך את בילסקי על הצעת החוק שיזם, ומתח ביקורת על שופטי התעבורה. "אין שום ספק שהיד של השופטים על הדק הענישה במקרה של תאונות דרכים, גם קשות, היא מאוד קלה", אמר. "אני מכיר את זה כשר התחבורה, ומכיר אפילו לפעמים את ההתעמרות שהיתה של שופטים בתובעים שהיו באים כדי להציג תביעה נגד עברייני תנועה... מקובל שיכירו בזכויות של נפגע העבירה, להיות שותף להליך המשפטי, להציג את הצד שלו, שיתנו לו את יומו בבית המשפט".

 

לאחרונה אישרה מליאת הכנסת חוק שיזם ח"כ משה מטלון, המחמיר משמעותית את העונש המרבי לנהגים שמפקירים נפגעים בזירת תאונה. במקום מאסר בפועל לתקופה של עד תשע שנים, הוארך המאסר ל-14 שנה. בנוסף, החוק קבע לראשונה כי גם על נוסעים ברכב פוגע תוטל אחריות: נוסע שלא יפעל לעצור את הרכב הפוגע, צפוי לעונש מאסר בפועל לתקופה של עד שבע שנים - או כמחצית מעונשו של הנהג. 

 

החמרת הענישה מעוררת ביקורת חריפה בקרב עורכי דין בתחום התעבורה, שטוענים כי העונשים הקבועים כיום בחוק חמורים מספיק, ואין בעונש המרבי החדש כדי להגביר את ההרתעה. בנוסף עורכי דין בכירים טוענים כי הטלת אחריות על הנוסעים תיצור בעיות משפטיות קשות, ומטרתה העיקרית הייתה לשפר את תדמיתם הציבורית של חברי הכנסת.