מי מאיתנו לא חווה את זה (כלומר, בהנחה שמי מאיתנו גדל בתקופה שבה אנשים אשכרה היו קונים אלבומים): אתה נדלק על שיר ששמעת ברדיו, ב-MTV או בפינה של קוטנר ב"זהו זה!", ורץ לקנות את הדיסק, הקסטה או התקליט. שנה-שנתיים חולפות, ויום אחד אתה מתעורר ומגלה שמהלהקה הזו שכל כך אהבת, נשאר שריד ארכיאולוגי על המדף, ושיר אחד שחקוק בזיכרון הקולקטיבי. אכן, קנית אלבום שלם בשביל one hit wonder, ולנצח כל מי שייתקל בשם בביקור אצלך יגיד לך "היי, זה אלה ששרו את X, לא? מה, יש להם עוד שירים?".
אז נכון, במרבית המקרים האלבומים האלה הם סתם עטיפה מסורבלת ומעיקה לשיר אחד חביב (מוקדש לכל מי שקנה את הדיסק של "The Rembrandts" בגלל שיר הנושא של "חברים"). אבל לפעמים - לעתים רחוקות אולי, אבל זה קורה - האלבומים האלה טומנים בחובם אוצרות אמיתיים. עוד כמה להיטים פוטנציאליים שהוחמצו על ידי העולם, ואתה הופך לסוג של שותף סוד: רק אתה, ועוד כמה פראיירים שקנו את האלבום בשביל אותו שיר אחד, חולקים את התשוקה הזו לשפע המוזיקלי שמסתתר מאחורי אותו להיט בודד. אז קבלו אותם - האלבומים שאנחנו קנינו בשביל שיר אחד ובתמורה חשפו אותנו לעולם ומלואו.