האוצר טען היום (ג') בכנסת כי 3 מיליארד שקל מכספי הביטוח הלאומי ניתנים כל שנה לאזרחים אשר לא זכאים לסכומים אלה, אבל מקבלים אותם על סמך נתונים שגויים או כוזבים שנמסרו בטעות או במתכוון. מדובר בכ-5% מתוך 60 מיליארד השקלים שהמוסד נדרש להעביר במשך שנה לזכאים.
נציג האוצר, דב בארי, גילה את הדבר לוועדת חוקה חוק ומשפט במהלך דיון על תקנות לפי חוק הביטוח הלאומי, אשר נועדו להחמיר את הקנסות על מקבלי גמלאות שהעלימו מידע על מצבם, מסרו הצהרה כוזבת או לא עדכנו פרטים שהשתנו לגבי מצב בריאותם או מצבם המשפחתי.
על פי התקנות החדשות, יוטל קנס של עד 1,500 שקל על אותם עבריינים, שגם יידרשו להחזיר את הסכומים שקיבלו שלא כדין בתוספת 50% מכל החזר. האוצר מעורב בתקנות מאחר שהוא נדרש לכסות מתקציב המדינה כ-40 מיליארד שקל בשנה שהמוסד לביטוח לאומי לא מממן מתקציבו.
נציגי הביטוח הלאומי והאוצר הדגישו בדיון כי החמרת הקנסות נדרשת לא רק בגלל הסכום הגבוה שהמדינה משלמת שלא כדין ושלא לצורך, אלא גם כדי להרתיע אחרים מלנסות לקחת מהקופה הציבורית כספים שלא מגיעים להם. עם זאת, הוועדה לא מיהרה לאשר היום את התקנות.
רותם אמר כי הוא תומך בעיקרון של החמרת הקנסות על מי שמבקש לרמות את הביטוח הלאומי, אבל טען כי "לא ייתכן להטיל את אותו קנס למשל על מי ששגה ברישום כתובת או לא עדכן אותה". הוא אמר כי על המוסד להדק את הפיקוח ולחייב בעדכון תקופתי של הפרטים כדי לעלות על מעלימי מידע בזדון.
לחברי הוועדה היתה ביקורת על התנהלות המוסד. ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) התרעם על כך שטופסי הביטוח הלאומי עלולים להכשיל עולים שאינם שולטים בעברית, אם יטעו ברישום הפרטים. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען שהמוסד מטרטר הורים לילדים נכים בהליכים לקבלת קצבה ואותם בודקים בשבע עיניים. אם טעו בפרט הם נענשים פעמיים. שוללים מהם את הקצבה וגוזרים עליהם קנס.