בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לא, ואנו בהחלט מהמרים על האפשרות השנייה, ברחבי הערים בארץ פרושות מצלמות מעקב. במהלך ישיבת ועדת המדע של הכנסת שהתקיימה היום (ג') לציון זכויות האדם הבינלאומי, הכריזה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) על פרסום טיוטת הנחיה בנושא פרישת מצלמות מעקב, אגירת המידע המצולם והשימוש בו.
לקריאת טיוטת ההנחיה (PDF) >>
הודות לטכנולוגיה הזולה יחסית, השימוש במצלמות מעקב צובר תאוצה בעשורים באחרונים והופך ליותר ויותר שכיח במדינות בעולם. השימוש ממלא צרכים שונים, בעיקר של בטחון, כמו ניסיון למנוע אלימות, הגנה על רכוש, עבירות וונדליזם, אך גם כדי לכוון את התנועה, לשפר את שירות החניונים וכדומה.
עוד בynet מחשבים:
התומכים בהגדלת כמות מצלמות המעקב ודאי יטענו שאין להם מה להסתיר והמצלמות יכולות רק להגן עליהם מפני עבריינים. אך על כולנו לזכור שלא תמיד אנו רוצים שמישהו יידע לאן אנו הולכים או עם מי. בהנחיה עצמה נכתב כך: "למבט העוקב אחרי בני אדם יש כוח ממשמע וממשטר המשפיע על אופן התנהגותם. השפעה זו עשויה להיות חיובית (....) אולם למעקב המתמיד יש גם השלכה שלילית: לשם המימוש העצמי וההתפתחות האישית זקוק כל אדם למרחב פרטי, בו יוכל להיות הוא עצמו ולהתנסות בחוויות ובהתנהגויות שאינן בהכרח מקובלות על החברה הסובבת אותו - בלא צורך לדווח לאחרים, להסביר ולהצטדק".
למרות מורכבות הסוגיה לא גובשה עדיין מדיניות מקיפה בנושא. לציון יום זכויות האזרח, ההנחיה שפרסמה הרשות למשפט טכנולוגיה מצדיקה את קיומן של מצלמות המעקב, אך מפרטת גם עקרונות שימוש במצלמות ובמידע שנאגר, כך שתהיה פגיעה מינימלית בפרטיות האזרחים.
כך למשל, ההנחיה קובעת שיש לעדכן את האזרחים על קיומן של המצלמות, אוסרת על שימוש בחומרים למטרות שונות מאלו שהצדיקו את התקנתן מלכתחילה ומציעה לבחון האם נחוץ לשמור על מידע מוקלט ומתי להשמידו. בנוסף, בטיוטה נכתב שצריך לידע את הציבור על קיומה של מצלמה באמצעות שילוט ולדאוג לכך שההגנה על פרטיות האזרחים תהווה להוות שיקול מרכזי בתכנון פרישת המצלמות וכיווונן,
טיוטות הנחיה מתפרסמות כדי לאפשר לציבור להעיר הערות. אתם מוזמנים להעביר את הערותיכם להנחיה עד ליום 29 בדצמבר לכתובת המייל הזו: ILITA@justice.gov.il