מאוהבים באנריקו באל.איי

None

אנריקו מסיאס, 73, אוהב מאוד להופיע בלוס אנג'לס ומה הפלא, הקהל הלוס אנג'לסי אוהב אותו לא פחות וטורח להראות לו את זה בכל פעם שהוא מגיע לעיר. גם ההופעה שנערכה בשבוע שעבר בתאטרון סבן זכתה להענות גדולה מצד בני קהילות שונות בעיר: הישראלית, הפרסית, הצרפתית, המרוקאית, הלבנונית והארמנית. וכך, ללילה אחד, התאחדו בני כל הקהילות בעיר ודיברו שפה אחת - את שפת המוסיקה של מסיאס.

מסיאס, יהודי חם שנולד באלג'יר ומתגורר בצרפת, העניק שעתיים מלאות במיטב להיטיו כשהקהל מצטרף אליו במקהלה.

 

 

מסיאס אינו רק זמר נהדר, אלא גם גיטריסט בחסד. הוא למד נגינה בגיטרה מחברים צוענים והם אלו שהדביקו לו את כינויו: אנריקו (שמו מלידה הוא: גסטון גרנאסיה). את השפעתם של אלו עליו, ניתן לשמוע בשירו "זינגרלה", אותו שר בצרפתית ובעברית, לשמחת הקהל שגילה בקיאות במילות השיר. במהלך הערב שר מסיאס בצרפתית בעיקר וכן מספר שירים בערבית, בלדינו ואפילו אחד ביידיש.

 

ההופעה, בניגוד להופעות ישראליות רבות אחרות בעיר, החלה באיחור קל של רבע שעה. מסיאס עלה על הבימה, שיערו כבר לבן, אולם עם אותה אנרגיה ואותו קול חם ואותם שירים נפלאים. במשך שעה וחצי הוא ניגן ביחד עם תזמורת בת שבעה נגנים ואחר כך עוד העניק הדרן בן חצי שעה. הקהל שכבר עמד על הרגליים ומחא כפיים בקצב, סירב לתת לו ללכת וניכר היה שהוא מתרגש מהאהבה הרבה שהורעפה עליו. מסיאס הודה לאמרגן הישראלי שלו, משה נוי, המביא אותו לארה"ב לסיבובי הופעות אחת לכמה זמן (בסיבוב הנוכחי הוא גם הופיע במיאמי וניו יורק), לקהל מעריציו ולידידו חיים סבן שהתיאטרון נקרא על שמו מאז 2009 (בני הזוג סבן תרמו אז חמישה מיליון דולר עבור שיפוץ התיאטרון ההיסטורי שהוקם ב-1930). לאחר שהיה ברור שהקהל מסרב להניח למסיאס ללכת, עלה האמרגן משה נוי לבימה, הודה לקהל שמילא את האולם מפה לפה ולאנריקו. רק אז, הבין הקהל שהמסיבה נגמרה, הקונצרט הסתיים והגיעה העת להתפזר ולשוב הביתה.