לדברי ארדן, קיימת עדיין בעיה בניצול משאבי הטבע של מדינת ישראל, כאשר יזמים פרטיים העושים שימוש באוצרות הטבע אינם משלמים די תמלוגים לקופת המדינה וגורמים לנזק סביבתי שאינו מתומחר. "אף אחד לא לוקח בחשבון את העלות של טיפול בנזקים סביבתיים. הכי קל לא לשלם על זה ואז אנחנו בעצם מגלגלים את העלות של הטיפול על הציבור ועל הדורות הבאים. צריך להבין שאם פוגעים בסביבה ולא משלמים על זה, יום אחד יצטרכו לקצץ את תקציב החינוך כדי לתקן את הנזק".
ארדן התייחס לכמה מהתחומים שבהם מנוצלים משאבי הטבע של הציבור לצרכים כלכליים: לדבריו, שיעור התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה הוא כמחצית משיעור התמלוגים שמשלמת יצרנית האשלג הגדולה בעולם PCS לממשלת קנדה.
לדברי השר להגנת הסביבה, אפילו החול הישראלי הפך למשאב המנוצל על ידי יזמים באין מפריע וגם החול הזה, הולך ואוזל. "נהוג לומר שימין ושמאל רק חול וחול, אבל האמת היא שאנחנו המדינה עם קצב הגידול הטבעי הגדול במערב וכדי לבנות בתים לאוכלוסיה שגדלה במהרה צריך לעשות שימוש מושכל בחול".
לדבריו, בבניית הנמל החדש במפרץ חיפה, עושה החברה הבונה שימוש ב-13 מיליון קוב חול שנכרה מקרקעית הים התיכון. עלות החול הזה על היבשה היא כ-150 מיליון שקל בעוד שהחברה הכורה לא משלמת שקל אחד, מפני שהחול על קרקעית הים.
הדברים נאמרים בימים שבהם מתמודדת המדינה עם השאלה, באיזה שיעור יש להעלות את תעריף החשמל בעקבות השיבושים באספקת גז טבעי לייצור חשמל ממצרים. השיבוש באספקת הגז הטבעי, בשעה שמאגרי הגז של ישראל אינם מפותחים דיו כדי לספק את כל צורכי החשמל של המשק הישראלי, עשוי להביא לייקור של עד 30% בעלות החשמל במשק, מהלך שיגרום לגידול ניכר בהוצאות של משקי הבית, להתייקרות רוחבית של כל המוצרים במשק ולפיטורים.