מחקר: לעיסת גת מכפילה הסיכון להתקף לב

חוקרים מקטאר, שבדקו אלפי אנשים הנוהגים ללעוס עלי גת במדינות ערב, מצאו כי שיעור התמותה מהתקף לב בקרבם היה כפול, למרות שהם היו עם גורמי סיכון נמוכים יותר. העלים השנויים במחלוקת כבר נאסרו לשימוש במספר מדינות באירופה

נהנים ללעוס גת? היזהרו: לעיסת עלי גת מגבירה את הסיכון להתקף לב ומוות מוקדם, כך עולה ממחקר רחב היקף שערכו מדענים בבית החולים הכללי בדוחה שבקטאר. המחקר פורסם בכתב העת Circulation בגליונו האחרון. 

 

עוד על עלי הגת:

עלה ירוק (וחוקי): למה כולם רצים אחרי הגת?

דיווח: בן 56 לעס גת - ואושפז עם פגיעה בלב

 

פחות גורמי סיכון - יותר תמותה 

החוקרים עקבו אחרי 7,400 גברים ונשים שלקו בליבם בין השנים 2008-2009 בבתי חולים שונים בערב הסעודית, בחריין, תימן, קטאר, איחוד האמירויות ועמאן. מתוך הנבדקים העידו 20% כי הם לועסים גת באופן שגרתי, כמעט כולם (96%) מתימן. מרביתם היו גברים מבוגרים ו-14% מהם היו נשים. לועסי הגת היו ברובם עם פחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (כמו עישון, השמנה, סוכרת וכולסטרול גבוה) בהשוואה לאלה שלא לעסו גת.

 

בעוד הנבדקים מאושפזים בבית החולים נמצא כי לועסי הגת היו בסיכון כפול למות ממחלת לב, בהשוואה לאלה שאינם לועסים: סיכון תמותה של 7.5% בקרב לועסי הגת, למול סיכון תמותה של 3.8% בקרב אלה שאינם לועסים. לאחר חודש הסיכון גבר עוד יותר: לועסי הגת נמצאו בסיכון לתמותה של 15.5% בהשוואה לסיכון של 6.4% בקרב אלה שאינם לועסים גת. כעבור שנה שיעור התמותה היה 19% בקרב לועסי הגת, בהשוואה ל-11% אצל אלה שאינם לועסים גת.

 

"עלינו להיזהר מצמחים, עשבי מרפא וחומרים טבעיים", אמר ד"ר יאסים סוואידי, מומחה לקרדיולוגיה מבית החולים חמאד שבדוחה, שהיה שותף למחקר. "הגת היא דוגמה לכך. הכימיקלים המצויים בו דומים לסמים מסוכנים, כמו קוקאין ואמפתאמין, המגבירים את הסיכון למוות והתקף לב".

 

מעורר ומשפר מצב רוח

צמח הגת מכיל חומרים פעילים מסוג אמפטמינים. החומר מופק מעלי משי, המגרים את מערכת העצבים המרכזית וגורמים להגברת אנרגיה ומצבי רוח. ההשפעה הכימית של הגת נובעת מהחומר קתיונין שבצמח, בעל תכונות המשפיעות על מערכת העצבים. קתיונין פועל כמו אמפתאמין ומשפיע גם על מערכת הלב וכלי הדם. לאחר הלעיסה מתרחשת עלייה בלחץ הדם ובדופק הלב.

 

 החומר גורם גם לעלייה בשכיחות התקפי הלב המופיעים בשעות אחר הצהריים, להזיות, רעד בידיים, דופק מהיר, כאבי בטן, הקאות, קשיים בנשימה וירידה בלחץ הדם.

 

הגת אסור לשימוש במספר מדינות אירופאיות כמו גרמניה, צרפת, והולנד, אך חוקי בבריטניה וכמובן במדינות המזרח התיכון ואפריקה. לפני שבע שנים הוצא החומר קאתיונין מחוץ לחוק בישראל. החומר הוא המרכיב בסם חגיגת, ואחזקתו מכירתו והשימוש בו הפכה כדין אחזקת כל סם מסוכן אחר. עם זאת, ועדת הבריאות של הכנס קבעה כי לעיסת עלי גת תמשיך להיות חוקית.

 

"סוגיית הגת מוכרת", אומר ל-ynet ד"ר אופיר לבון, מומחה לפרמקולוגיה מביה"ח כרמל בחיפה. "צריכה לא מבוקרת של חומרים ותרופות המעוררים את מערכת העצבים, במבוגרים או חולים, כרוכה בעליית סיכון בריאותי. ידוע שצרכני הגת לועסים אותו עלה אחד בכל פעם בקצב איטי ועד כמות של כ-100 עד 200 גרם עלים לכל מפגש לעיסה. הם בולעים את הנוזל ויורקים את העלה שנותר. בעלי הגת מצוי החומר קתינון הדומה לתרופות מעוררות אך נמוך פי חמישה מקפסולת החגיגת שנאסרה לשימוש. לאור זאת, הסיכון שבלעיסה חברתית של גת אינו גדול ומרבית המשתמשים אכן אינם מפתחים תופעות בעייתיות".