התפוח, שמוצאו ככל הנראה במרכז אסיה, הוא כיום אחד הפירות הנפוצים בעולם. בימי הביניים היה מפורסם במיוחד התפוח השאמי. כמו התות השאמי, העז השאמית ואפילו סידור התפילה השאמי, גם התפוח השאמי קיבל את שמו ממחוז א-שאם, שארץ ישראל היתה חלק ממנו.
במאה ה-10 קיבלו הח'ליפים מבגדד, ששלטו באיזור ארץ-ישראל מס של כ-30 אלף תפוחים מדי שנה שהגיעו מכאן. עקבותיו של התפוח השאמי כבר אבדו, אך כיום חיים זה לצד זה אלפי זנים שונים של תפוחים.
הרבה תפוחים גדלים בחלק הקריר והגבוה של ארץ-ישראל - רמת הגולן וצפון הגליל - אך בכל זאת, חלק גדול מהתפוחים שאנחנו קונים מיובאים. למה? גם בגלל שאנחנו רוצים תפוחים כל השנה, וגם בגלל שיותר זול לייבא תפוחים מאשר לגדל אותם. כן, כן, יותר זול שמישהו אחר יגדל. פרט נוסף מעניין הוא שאת התפוחים הטובים ביותר שמגדלים בארץ, התפוחים שמגדלים הדרוזים ברמת הגולן, אנחנו מוכרים למדינות ערב דרך סוריה במקום לצרוך פה בארץ כי הם כל-כך טובים שמכירתם בארץ תשבור את השוק ותכריח את כל האחרים להוריד מחירים.
כשהתכוננתי לשנה המקומית שלי הייתי משוכנע שמותג כמו "סיידר הגליל" יהיה לי בטוח לצריכה. ליתר בטחון - התקשרתי. הסתבר לי לאכזבתי שאפילו "סיידר הגליל" כבר אינו מיוצר מתפוחי הגליל אלא מתפוחים מיובאים.
ליבת התפוח, זו שאנחנו בדרך-כלל משליכים לפח אחרי הביס האחרון בפרי, מכילה זרעים שחורים וקטנים. מה היה קורה לו היינו עורכים ניסוי קטן - מוציאים מהליבה את הזרעים ושותלים אותם באדמה? היינו מצפים שהעץ החדש שיגדל מהם יניב פרי זהה לגמרי לזה של תפוח האם. אך לא כך הוא. למעשה, הפרי החדש יהיה שונה לחלוטין. הוא עשוי להיות חמוץ או מר יותר מהפרי שממנו נלקחו זרעיו וגם מרקמם וצבעם של השניים לא יהיו זהים. מצחיק, אבל אפשר לומר שהתפוח נופל רחוק מהעץ.
מזרעיו של כל תפוח "מתוכנתים" לנבוט תפוחי בר, שזרעיהם הם אלה ששרדו באופן המיטבי את האבולוציה של התפוחים. כל עץ תפוח בר שונה מחבריו בפירות שאותם הוא מייצר. המגוון הביולוגי הזה מאפשר לתפוחים המתאימים ביותר לסביבה לשרוד. כשמשתנים התנאים, יש סיכוי גדול יותר שמישהו מן הצאצאים ימשיך הלאה.
אז איך בכל זאת ניתן למצוא מטעי תפוחים גדולים שהפירות בכל עציהם זהים? כאן נכנסים לתמונה בני האדם. כאשר פריו של אחד מעצי התפוחים שגדלו בבר או במטע מושך במיוחד, מרכיבים ענף מהעץ הרצוי על עץ אחר או לוקחים ממנו ייחור, וכך נוצר עץ חדש וזהה. כך יוצא שכל אחד מזני התפוחים שאנו קונים בחנות, כמו יונתן או פוג'י, מקורו בעץ אחד בודד ומוצלח (עוד על הסיפור המרתק של התפוחים אפשר לקרוא בספרו של מייקל פולאן "בוטניקה של תאווה").
חמאת תפוחים פגשתי לראשונה בטקסס, שם לוקחים את התפוחים בעונתם, מבשלים אותם על אש נמוכה עד שהם הופכים למשחה ואת המשחה הזו מכניסים לצנצנות שימור מעוקרות ושומרים למשך השנה במרתף. המתכון פה הוא לחמאת תפוחים לאכילה מיידית או לשמירה במקרר למספר ימים כי במתכון הזה אנחנו לא מכניסים בסופו את התערובת לצנצנת מעוקרת.
אופן ההכנה:
מאפה תפוחים פשוט וקל, מזין וטעים.
המרכיבים:
7 תפוחים יפים
1/2 1 כוסות שיבולת שועל
100 גרם חמאה קפואה
2 כפות סילאן
5 תמרים קצוצים
1/2 כוס או יותר של אגוזי מלך שבורים
אופן ההכנה:
הסוכר שבחומץ התפוחים תוסס בקלות והופך אותו לחומץ הביתי הפשוט ביותר להכנה. החומץ מתאים לתיבול ולרטבים.
המרכיבים:
מים
שאריות תפוחים
אופן ההכנה:
צילומים: אסף רונן - צילום מזון, תדמית ופרסום
סטיילינג: ענת ושירלי עיצוב פנים
לכל הכתבות של אורי מאיר-צ'יזיק