יורוליג פוסט: חגיגות ה-60

לראשונה מאז פברואר 2004 קלעה מכבי 60 נקודות במחצית, בדרך ל-57:96 הענק על אפס. וגם: עד כמה מכבי טובה יותר בבית, מהו הברומטר של בלו ומה קרה לברצלונה ב-2007?

נובמבר 2004. מכבי תל אביב, מחזיקת היורוליג ואימפריה בהתהוות, רשמה הישג לא מבוטל: שלוש מחציות רצופות עם 60 נקודות או יותר, שתיים מול סקווליני פזארו בהיכל ועוד אחת באתונה מול א.א.ק. מי היה מאמין שהצהובים מתל אביב יזדקקו להמתין 158 משחקים, או לחלופין 318 מחציות, כדי לראות תצוגה דומה.

 

עוד ב-ynet ספורט:

לטבלאות היורוליג

• בלאט: "מבחינתי זה הישג לסיים במקום השני"
• איגוד הכדורסל קנס את חולון ב-30 אלף שקל

 

אמש (ה'), לא מעט בזכות הנואשות הבולטת של שחקני אנאדולו, שסוף סוף הבהירו מדוע הם נקראים אפס, צלפו שחקני מכבי ת"א 60 נקודות בחצי השני, בדרך ל-57:96 בלתי נשכח על הקבוצה שתארח את הפיינל פור, אך ממש לא ברור האם היא תהיה שם.

 

פערים, או רמות?

עד לפני מספר ימים, ולמעשה אולי גם היום, מכבי ת"א, ריאל מדריד ואנאדולו אפס נתפשו כקבוצות פחות או יותר ברמה שווה. אז כיצד ניתן להסביר את העובדה ששני משחקיה האחרונים של מכבי, במדריד ואמש, הסתיימו בהפרש משותף של 63 נקודות?

 

מכבי ת"א של השנה היא אניגמה אחת גדולה. כיצד אפשר להסביר מהפכים כה עצומים תוך שבוע אחד? 64 נקודות מול ריאל, 96 מול אפס, הגנה שסופגת 88 מול ריאל, ורק 57 שבוע מאוחר יותר. שלוש שלשות, גם הן בגארבג' טיים מול ריאל - 11 נגד אפס, חמישה אסיסטים מול 24 כאלו שבעה ימים מאוחר יותר, ונסיים במדד: 50:125 למכבי של אמש. ובין לבין הם עוד הספיקו לשחק פעמיים.

 

ונעבור להסברים 

הסבר ראשון וברור: אפס פחות טובה מריאל. אין לה את ניקולה מירוטיץ', כשמי שהיה אמור להיות על המשבצת הזו, דושקו סבאנוביץ', פשוט מסרב לשחק כדורסל מול מכבי, קבוצה שדווקא בעמדה שלו לא מתמחה בשומרים גדולים. לאפס אין עושה משחק ברמות של סרחיו יול וסרחיו רודריגס, וסאשה וויאצ'יץ' ממש לא היה ג'ייסי קארול הפעם.

 

הסבר נוסף: אין כמו בבית. מכבי קולעת בהיכל כמעט שבע נקודות יותר מאשר באירופה, ולזה היא מוסיפה עוד שישה ריבאונדים, שישה אסיסטים ואחוז מחוץ לקשת גבוה בשישה אחוזים (34.4 לעומת 28.1), מה שמביא אותנו למדד 97.4, לעומת 75.5 בלבד בחו"ל. גם את היריבות מכבי עוצרת בהיכל הרבה יותר טוב, כשהיא סופגת רק 68 נק' לערב בת"א, אך לאחר טיסות לחו"ל? 80.1!

 

ויש עוד הסבר. במכבי של אמש היו יותר מדי שחקנים שפשוט הגיעו לעבודה. ריצ'ארד הנדריקס, ליאור אליהו, גיא פניני, יוגב אוחיון, דייויד בלו ודווין סמית' - כל אחד מאלו שברו או לפחות השוו שיא עונתי באחת הקטגוריות, אפילו ג'ון שאייר נכנס לספר. סופוקליס שחורציאניטיס וטל בורשטיין אמנם לא שברו שיאים, אך הגיעו מרוכזים והיו מאוד יעילים. במצב כזה, גם כשלמכבי אין עושה משחק אמיתי - קשה לעצור אותה.

 

הלחץ ייצר לחץ?

דייויד בלאט הבין כבר מזמן שבמכבי של השנה אין לו את הכלים לשחזר את משחק הלחץ על כל המגרש, שהיה כל כך יעיל עם דורון פרקינס, ג'רמי פארגו וצ'אק אידסון. אך בסופו של דבר, הדקות הטובות אמש הגיעו כשבלאט החליט כן ללחוץ על מובילי הכדור של אפס. זה אמנם לא גרם להרבה איבודים, אך לקבלת החלטות מוטעית של הטורקים, בדרך לריבאונדים קלים ולהתקפות מהירות מצד שני.

 

 

אין ספק שהמחצית השניה היתה הטובה ביותר של מכבי, לא רק במשחק אלא אולי בעונה כולה. אך כדי להגיע לשם הייתה מכבי זקוקה להישאר בחיים במחצית הראשונה. ואיש המפתח כאן הוא דווקא בלו. הפורוורד הצהוב נכנס בפיגור 20:10, ותוך 20 שניות נאלץ לקחת שלשה - שנכנסה, בדרך לריצת 0:7. מכאן בלו חימם מנועים, לא הסתכל לאחור ורשם את תצוגת ההתקפה הטובה ביותר שלו העונה.

 

בלו הוא הקלע הטבעי הטוב ביותר שיש למכבי, ולכן הוא כל כך נחוץ. העונה הוא רשם שלושה משחקי התקפה טובים: במילאנו, ובבית מול שרלרואה ואמש (בסה"כ 11 מ-17 משלוש, 64 אחוז). בכל אחד מהמקרים בלו לקח שלשה לאחר פחות משתי דקות פרקט, מה שהותיר אותו בעניינים. בשאר המשחקים (בסה"כ 4 מ-16, 25 אחוז) המתין בלו לפחות שמונה דקות כדי לאיים על הסל, איום שברוב המקרים הסתיים בהחטאה, והנה לכם ההבדל בין דוד לסתם גוליית.

 

טוב שיש את סיינה

12 משחקים התקיימו במחזור התשיעי של היורוליג, כמו בכל מחזור. אך מה שלא קורה בכל שבוע, זה שב-11 מקרים המשחק הסתיים בהפרש דו ספרתי, שלוש פעמים (כולל מכבי) בהפרש של 35 נק' ומעלה, ובסך הכל ממוצע ההפרשים ב-11 המשחקים הללו עמד על 23.2. וואו.

 

היחידה שאכזבה כאן היא ברצלונה, שהותירה את צסק"א מוסקבה המושלמת היחידה העונה, כשנוצחה בסיינה 77:76. ברבע השלישי ספגו הספרדים 30 נק', כמות אותה לא חטפו הקטאלונים אפילו במחצית שלמה בשלושת המשחקים האחרונים. למעשה, הפעם האחרונה שבארסה הרשתה 30 נק' ברבע הייתה לפני לא פחות מ-103 משחקים (!), אי שם בפברואר 2007, בתבוסה לפאו 102:82, אז קלעו היוונים 32 נק'.

 

על תצוגת הנפל של המחזור, ואולי של העונה כולה חתומה פורוקום גדיניה, שהצליחה לייצר רק 11 נקודות במחצית הראשונה, בדיוק מה שבלו ייצר בארבע דקות משחק בסיום הרבע השלישי ובפתיחת הרביעי. מדובר, אגב, בשיא למשחקי העונה הסדירה, טוב שיש את סיינה שקלעה רק תשע נקודות במשחק הראשון של רבע הגמר בעונה שעברה.

 

בוקר טוב לך, את מושלמת

ולפני כל זה, נפגשו ביום רביעי שתי הגדולות של היבשת בעשור האחרון: צסק"א מוסקבה ופנאתינייקוס אתונה. השתיים חולקות חמש מתוך ששת התארים האחרונים, ואף אחד לא ייפול מהכיסא אם הזוכה השנה תגיע ממוסקבה או מאתונה.

 

מי שעשתה צעד גדול בכיוון הנכון היא צסק"א שעלתה ל-0:9 לאחר הניצחון על פאו, ובעקבות הפסדה של ברצלונה למחרת נותרה המושלמת היחידה במפעל. אם צסק"א תשמור על השלמות גם במחזור הבא במלאגה, היא תהיה לשניה שעושה זאת מאז עברו ביורוליג לשיטה הנוכחית. הקודמת, אגב, ברצלונה של 2009/10, זכתה בתואר.

 

צ'יפסים

• זו השנה השניה ברציפות שמכבי ת"א מסיימת את שלב הבתים עם משחק פורמאלי בלבד.

 

• מזל טוב לג'ון שאייר, נקודות ראשונות ביורוליג. עוד רבות יגיעו?

 

• ברכות גם לדיאור פישר, שהחסימה ה-101 שלו העלתה אותו למקום התשיעי בכל הזמנים, כשהוא מדלג על פני מייסיאו באסטון.

 

• ההפסד בסיינה היה הפעם השניה בלבד שבארסה סופגת העונה למעה מ-66 נקודות. כמו אמש, גם הפעם הראשונה הייתה מול סיינה.

 

• מה יש לפנרבחצ'ה/אולקר נגד ספרדים?
  מול בילבאו וקאחה לבוראל עומד מאזנם על 4:1 מאכזב. מול היתר? 1:4.

 

• סנטר אולימפיאקוס, לזארוס פפאדופולוס, קלע אמש 12 נק'. הפעם האחרונה שהוא הגיע לסקור כזה הייתה אי שם בינואר 2008, אז הוא עוד שיחק בריאל מדריד, נגד פנאתינייקוס, במדיה קלע אז ספאנוליס 22 נק', בדיוק כפי שהוא עשה אמש לצידו של פפאדופולוס.