יאיר פרץ, האיש שמביא את בשורת התרבות הישראלית לישראלים באמריקה באמצעות רשת חנויות הספרים "ספרותק", מתרגש לציין בימים אלה 20 שנה לפתיחת חנות הדגל של הרשת. למרות שעידן האינטרנט הוביל לצימצומו של ענף המכירות של ספרים ותקליטורים בשנים האחרונות, חנות הדגל השוכנת על שדירת P מספר 486 בברוקלין ממשיכה לשגשג. ישראלים מלאי געגועים מגיעים לקנות ספרות ישראלית עכשווית, דיסקים מישראל או קלטות לילדים עם התוכניות האהובות מהארץ. אחרים מרחבי ארה"ב מתקשרים להזמין ספרים או עושים זאת דרך האתר:
אחת הסיבות העיקריות לעובדה ש"ספרותק" עדיין נמצאת על המפה, בעוד שכמעט כל מתחריה נעלמו מהנוף, היא רשימת התפוצה הגדולה אותה פרץ אגר וטיפח בשקדנות במשך השנים. יאיר האמין ביציאה לשטח, ואחרי שהכשיר צוות מסור של שלוש עלמות מעורות היטב בתרבות הישראלית, הוא יצא איתן לירידים ולהופעות של אמנים ישראלים פופולארים שהגיעו מהארץ. הצוות של "ספרותק" הפך למשפחה, שעדיין מתאבלת על מותה של המנהלת המסורה, ריקי טולדו, שניהלה את החנות במשך עשר שנים ונפטרה ממחלה קשה בסתיו האחרון. "זה עצוב וקשה לעכל, אנחנו עדיין בהלם", שיתף יאיר השבוע.
בקהילה הישראלית למדו לזהות את הדוכנים של ספרותק, שהפכו לחלק קבוע מהנוף במופעים, מאחוריהם עמדו צעירים וצעירות ישראלים בעיניים זורחות והמליצו בלהט על רב המכר החדש או הדיסק המבוקש. במשך השנים טרח פרץ לטפח מערכת משלוחים, המספקת ספרים ודיסקים ללקוחות ברחבי היבשת. את חלקם פגש בהופעות ובירידים, אחרים התקשרו אליו אחרי ששמעו על ספרותק והתוודעו לאתר האינטרנט.
עשרים שנה חלפו מאז פתח את שעריה של החנות בשדירת P, עם אלבומים פופולארים של דיוויד ברוזה, יהודה פוליקר וחיים משה, וספרים מאת מאיר שלו, עירית לינור וא.ב. יהושע. הורים ביקשו עוד ועוד קלטות של "פרפר נחמד" ו"רחוב שומשום". כיום מככבים על מדפי ספרותק רבי המכר הישראלים החדשים, בינהם "המוסד" של ניסים משעל ומיכאל בר זוהר ו"זהות כפולה" של רם אורן. במחלקת המוזיקה מתבלטים היום הדיסקים של שירי מיימון ושמעון בוסקילה, של עידן רייכל, אייל גולן ומשה פרץ, וקלטות הילדים המוזמנות בלהט הן של "יובל המבולבל", "בלי חיתולים" וקלטות של דודו פישר.
את חגיגות העשרים, שיימשכו עד סוף חודש ינואר, מציין יאיר בסידרה של מבצעי מכירות אטרקטיבים, בהם הוא מצ'פר את הלקוחות בהנחות שלא ישאירו אותם אדישים. עשרים שנה אחרי ההשקה, יאיר פרץ שומר על אופטימיות. הוא משוכנע שהישראלים בארה"ב ימשיכו לצרוך תרבות ישראלית. מבחינתו ספרותק כאן כדי להשאר.
איך עלה הרעיון לפתוח את ספרותק?
"הגעתי לניו-יורק ב-1986 עם לורי, מי שהייתה החברה שלי אז והיום אשתי. אחרי חצי שנה של טיול מחוף לחוף הגענו לחברים בברוקלין ונשארנו. בשנת 1989 נולדה בתי הבכורה ובאחד הביקורים שלי בארץ, נתן לי חבר כמה קלטות לילדים, בשביל הילדה. כשחזרתי לניו-יורק גיליתי שאנשים גילו התעניינות בקלטות והחלטתי לייבא קלטות ולמכור אותן. זה התחיל מצורך של אנשים בתרבות ישראלית".
איך הפצת אותן?
"רכשתי פרסום מקומי והשמועות גם עברו מפה לאוזן. לא היה אז כלום בתחום הזה והתחלתי להפיץ קלטות לילדים בחנויות ישראליות. מהר מאוד אנשים התחילו לבקש גם קלטות אחרות, דיסקים של זמרים ישראלים. זאת היתה התקופה שבה דקלון היה כוכב. אחרי הדיסקים נוצר ביקוש גם לספרים וקלטות וידאו. באותה שנה, 1991, אחד הישראלים החליט לפתוח חנות של ספרים וקלטות והתחיל לקנות ממני סחורה. החלטנו להפוך לשותפים אבל אחרי שנה הוא פרש ונשארתי לבד. החנות הראשונה שכנה בשכונת בורו-פארק ושנתיים אח"כ עברנו לאווניו P. חוץ מספרים, דיסקים וקלטות הצענו גם ליין של מתנות שייבאנו מהארץ, שכולל הרבה חמסות בעיצובים שונים".
איך הצלחת להגיע לישראלים בניו-יורק רבתי או ברחבי היבשת?
"פרסמנו בקביעות ב'ידיעות אחרונות', מה שחשף אותנו לישראלים רבים. בנוסף שלחנו קטלוגים לאנשים ועשינו דיוור ישיר. אספנו מיילינג ליסט מאחד לאחד והגדלנו כל הזמן את רשימת התפוצה. הגענו לחמישים מדינות בארה"ב, האחרונה היא דרום דקוטה. התחלנו לקבל גם בקשות מאסירים ישראלים באמצעות מכתבים ששלחו המשפחות שלהם".
מי למשל?
"מאיר אברג'יל, זאב רוזנשטיין. הוא היה אחד הלקוחות הכי טובים. חברים היו מזמינים בשבילו ספרים".
מה הוא קרא?
"ספרי מתח. לבתי הכלא יש תקציב לספרים וקניין מיוחד שמזמין עבור האסירים. בנוסף יצרנו קשרים גם עם ספריות שמזמינות מאתנו ספרות עברית. ממש השבוע עשיתי הזמנה לספריה הציבורית של קווינס".
מה הם קנו?
"180 ספרים שיצאו בישראל בשנתיים האחרונות, כולל ספרי מתח ספרים של רם אורן, נעמי רגן, מיכל שלו... בנוסף, 20% מההזמנה מכילה ספרי עיון. אנחנו משווקים ספרים גם לבתי ספר ועדיין נוכחים בירידים. בחנוכה נהיה ביריד החג של ג'יי.סי.סי. ראשי מרכזים יהודים בארה"ב מזמינים ממני סחורה כדי למכור אותה באירועים שהם מפיקים. אנחנו קובעים על פי האוכלוסיה את סוג התרבות הישראלית שמתאימה לפי הניסיון שלנו".
מה עם המוזיקה?
"מכירת מוזיקה דועכת בגלל ההורדות באינטרנט והעתקות, שמייצרות דיסקים מזוייפים במחירים זולים יותר".
סגרת לא מזמן את הסניף בקווינס, למה?
"את הסניף פתחנו בשנת 1998 בעקבות דרישת הלקוחות. 12 שנה הוא פעל במיין סטריט ובאוקטובר האחרון נאלצתי לסגור אותו. משבר המוזיקה הכריח אותי להתייעל ולצמצם עלויות. זה כואב, אבל זאת החלטה עסקית נכונה".
כמי שמלווה מניו-יורק את התרבות הישראלית כבר עשרים שנה, מה אתה יכול להגיד על הדרך שהיא עשתה?
"אני חושב שהתרבות הישראלית ברמה מאוד גבוהה. יש המון אנשים כישרוניים בארץ שהיום אנחנו יכולים לראות אותם דרך תוכניות כמו 'כוכב נולד', או 'ביה"ס למוזיקה'. בספרות הישראלית מדהים לראות שעמוס עוז ומאיר שלו עדיין כותבים ספרים שהופכים לרבי מכר, ולצדם יש סופרים צעירים, שלא נופלים ברמה. במידה מסויימת לספרות הישראלית קרה מה שקרה למוזיקה המזרחית, שהפכה לנחלת הכלל. היום בישראל גם הכתיבה כמעט הפכה לנחלת הכלל. יש המון סופרים שכותבים בהמון ז'אנרים והדרישה היא די גדולה".
עד כמה הדור הצעיר הישראלי שחי כאן צורך תרבות ישראלית?
"יש ויש. יש צעירים שגדלו כאן, שרוצים להיות בעניינים ואוהבים לקרוא ולהיות מעודכנים. בהופעה של משה פרץ בקווינס קולג', אני ולורי, אשתי, הבחנו שכל הקהל שרץ לקידמת הבמה וידע בע"פ את כל המילים של השירים היו חבר'ה שנולדו וגדלו פה בבתים ישראלים, צעירים שספגו את התרבות הישראלית. לעומתם, יש גם צעירים ישראלים שמגיעים לכאן אחרי הצבא ורק רוצים להתנתק. הם אמנם שומעים מוזיקה לועזית, אבל בתיק שלהם, למרות ההתנתקות, יש ספר ישראלי".
מה אתה יכול לספר על ההרגשה לחגוג עשרים שנה להיווסדותך?
"אני מרגיש סיפוק עצום. לפני כמה זמן הייתי בסופרמרקט הכשר Pomegranate, שעל קוני איילנד אווניו. פתאום ניגשה אלי אשה ושאלה לשלומי, היא ביקשה שאצטרף אליה והובילה אותי לבת שלה ולנכדים, שחיכו לה ליד. היא אמרה לבת שלה: 'את יודעת מי זה? זה האיש שבזכותו את יודעת עברית'. בזכותי, אמרה הבת, גם הילדים שלה יודעים עברית, בשבילי זה סיפוק!"
לפרטים והזמנות ניתן להתקשר לטל: 1-800-737-8853