אִם הָאָדָם הוּא רוּחַ-הָאָדָם קְרָא לִי
הוּרִיקָן, וְאִם תִּמְצָא לַחוּת וְאֵין-רוּחַ
אֲסַפֵּר לְךָ שֶׁפָּסַעְתִּי עַל פְּנֵי הַיָּם
וְאָסַפְתִּי מֶלַח וְחוֹל. שֶׁרָכַבְתִּי עַל הַזְּמָן וְשׁוּב לֹא אֶרְכַּב
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא אֶעֱצוֹר בִּי מִלּוֹמַר: וְרִחַפְתִּי עַל פְּנֵי הַמַּיִם
(גַּם הַכָּזָב הוּא רוּחַ)
וְאֶלְאַט לְךָ חֶרֶשׁ, כִּלְיֶלֶד שֶׁנִּרְדַּם:
אֲנִי רוּחַ אֲנִי רוּחַ
אַל תִּרְאֵנִי שֶׁאֲנִי אָדָם
אַשְׁרֵי הַקּוֹרְאִים לָשׁוֹן לַבְּדִידוּת
הֵם שֶׁיַּעַמְדוּ עַל כַּוָּנָתִי גַּם בָּזֹאת:
לַשֶּׁקֶט עֶשְׂרוֹת מִלִּים נִרְדָּפוֹת.
עַל כֵּן הַהַס הַזֶּה פֵּרוּשׁוֹ הִמָּצְאֵךְ
וְשֶׁקֶט אַחֵר הוֹרָאָתוֹ: הָלַכְתְּ.
אֵין מִלָּה אַחַת שֶׁפֵּרוּשָׁהּ אֹשֶׁר.
כָּל "הִנֵּנִי " מִתָּרְגֵּם בִּשְׂפָתִי: אַל תֵּלְכִי
א
מַה שֶׁעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ לָן בְּבֵיתִי
הַלַּיְלָה, וְעוֹד בְּמֶרְכַּז הַלַּיְלָה, וְלֹא זֹאת בִּלְבַד
אֶלָּא שֶׁהָרוּחַ מַכָּה
בִּתְרִיסֵי בֵּיתִי כִּסְבוּרָה
שֶׁיֶּשְׁנוֹ שָׁם מִישׁוֹר הַיָּאֶה לִקְבוּרָה (הָרוּחַ
מְבַקֶּשֶׁת לְהִקָּבֵר וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְכָבְלָהּ.
כָּךְ יֵשׁ וַאֲנַחְנוּ נֶאֱבָקוֹת
עַד שַׁחַר, אָז
אֲנִי הַמְבַקֶּשֶׁת לְהִקָּבֵר וְהָרוּחַ
אוֹחֶזֶת בִּי בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל אַהֲבָה. הִיא
נִשְׁאֶרֶת לְצִדִּי. עֵרָה.
לְעִתִּים הִיא מְדַמָּה שֶׁנִּקְשְׁרָה
נַפְשִׁי בְּנַפְשָׁהּ. כָּכָה יֵעָשֶׂה לָרוּחַ
שֶׁהַחֹשֶךְ חָפֵץ בִּיקָרָהּ).
לֹא אֶת הָעוֹלָם שֶׁהִכְרִיעָנִי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת
לְיָאֵשׁ, כִּי אֶת הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ, הַפָּעוֹט
הַנּוֹלָד בְּחַבלֵי-
תְּלִיָּה לְצַוָּארוֹ בְּשָׁעָה
שֶׁעָלַי לָקוּם.
אֵינֶנִּי רוֹצָה לִכְתּוֹב אַךְ אֵינֶנִּי
נִרְדֶּמֶת, וּבַחֲצוֹת אֲנִי מְעִירָה בִּי אֶת
נַפְשִׁי הַתִּינוֹקֶת וְצוֹבֶטֶת
אוֹתָהּ שֶׁתִּבְכֶּה
ב
הֶעָתִידלְהִתְרַחֵשׁ, צָעִיר מִיַּלְדָּתִי, נִרְדָּם
בְּמִטָּתָהּ וְלִבּוֹ נֶאֱחָז
בְּכָרֶיהָ כַּמֵּת בְּקִבְרוֹ
הילה להב, ילידת 1985, זכרון יעקב, היא מוזיקאית ומשוררת. שירים אלו לקוחים מתוך ספרה הראשון "יחידה", שיצא לאחרונה בסדרת ריתמוס לשירה הוצאת הקיבוץ המאוחד.