נוסטלגיה: המשחקים הטובים של פעם
AAAAGHH , דונקי קונג ו-Tomy Racing Turbo: פינת הנוסטלגיה שלפניכם תציג כמה מאותם להיטי עבר קשיחים, שעם כל הפרימטיביות בדיעבד שלהם, הקסימו את הדור הפחות ציני
איתי ברנר, games.co.il
פורסם: 22.12.11, 10:19
מי שגדל בשנות השבעים המאוחרות או שנות השמונים המוקדמות בוודאי מכיר שמות כמו Tomy ו-Game&Watch כמו שהיום כולם מכירים את EA ו-Activision. אלה הצעצועים המכניים והאלקטרוניים של הפעם, הדבר הכי דומה למשחק מחשב ששיחקו כל אלה שלא היה להם אטארי 2600 או סינקלייר ספקטרום מחוברים לטלוויזיה.
עוד ב-games.co.il:
הצעצועים הללו הוחלפו עם הזמן במשחקים משוכללים ורב-יעודיים יותר, אך עדיין ניתן למצוא שחזורים שלהם בחנויות מיוחדות לאספנים, ואולי אפילו בחנות
הצעצועים הקרובה לביתכם. פינת הנוסטלגיה שלפניכם תציג כמה מאותם להיטי עבר קשיחים, שעם כל הפרימטיביות בדיעבד שלהם, הקסימו את הדור הפחות ציני שלפני שלושים שנה לא פחות מכל משחק חדש בסדרות Uncharted או Elder Scrolls: Skyrim.
חורים בפרקט
נתחיל עוד לפני המשחקים האלקטרוניים - במשחק מכני (שמאוחר יותר זכה גם לגרסאות משודרגות חשמלית). ואיך אפשר בלי לפתוח בקצת כושר? בעוד משחקי כדורגל שולחן (פוסבול) הם בדרך כלל ענקיים ודורשים מהשחקנים לרוץ ולסובב מקלות תוך הזעה ניכרת, גרסת הכדורסל צנועה הרבה יותר ואפשר בהחלט להניח אותה על שולחן בסלון.
איך זה עבד? על גבי הפרקט מפוזרים חורים עם קפיצים וכל שחקן יכול להוציא את אחד מהקפיצים בלחיצת כפתור. כאשר הקפיץ פוגע בכדור, הוא יעוף לחור אחר או לסל. כל המערך הזה כמובן אטום בתוך כיפת פלסטיק קשיח, על מנת שהכדור לא ילך לאיבוד. NBA 2K12, תביט ותקנא.
AAAAGHH!
עוד מדור הצעצועים המכניים, ה-AAAAGHH של טומי, מלבד היותו בעל שם קליט, מייצג ז'אנר שלם של משחקי תמרון-מבוך-ממולכד, שחלקם גדלו למפלצות בגודל הלבירינת המיתולוגי. ה-Tomy AAAAGHH היה קומפקטי יותר, פופולרי, וכמו כל המשחקים מסוגו, דרש מהשחקן להעביר כדור דרך סדרת מעברים, גשרים ומקפצות בזמן מינימלי. המשחקים המהדרין כללו טיימר אלקטרוני; למשחקים אחרים מהסוג פשוט הייתה חוגת זמן על קפיץ, כמו לתנור.
פקמן חד סטרי
היסטריית הצלחתו של פקמן באולמות המשחק בתחילת שנות השמונים הבטיחה שיצאו לו אינספור חיקויים וגרסאות ניידות - חלקם עם צורות מארז מוזרות ומבוכים עוד יותר מוזרים. הגרסה של Tomy, מלבד היותה פופולרית למדי, גם הציגה עקרון משחקיות חדש ותמוה: פקמן שלה יכול לאכול את נקודות המבוך רק כשהוא נע מימין לשמאל, לא להיפך.
Game & Watch
בין המשחקים האלקטרונים המפורסמים ביותר, המכשירים האלה היוו את ראש החוף של נינטנדו במסע כיבוש המערב. חשבו עליהם כקונסולות ניידות פרימיטיביות להפליא שתומכות במשחק אחד בלבד (אבל לרוב עם שניים או שלושה מצבי משחק שונים) - ושעון דיגיטלי, שגם היה מחידושי אותם הימים. גרסאות מתקדמות של Game & Watch, כמו דונקי קונג האגדי, השתמשו בשני מסכים כשהמכשיר עצמו התקפל, וכל זאת, כזכור, בערך 25 שנים לפני שמישהו בנינטנדו בכלל חשב על צמד האותיות DS.
חייזרים, דברו אנגלית!
והנה הגענו לשליף האלקטרוני הראשון בהיסטוריה, אם תצליחו כמובן להכניס אותו לכיס - Speak & Spell! מבית Texas Instruments, שהמחשבונים שלהם שלטו בשוק האלקטרוניקה הביתי של התקופה.
מדובר במשחק אלקטרוני עם מקלדת קטנה ומסך בעל שורה אחת שנועד ללמד כיצד לאיית מילים בסיסיות באנגלית. המכשיר כלל סינתיסייזר פנימי שחזר אחר האות שהוקשה ובסוף ההקלדה ציין אם התשובה נכונה או לא. Speak & Spell היה גם אחד המכשירים הראשונים שהשתמש במחסניות מתחלפות (Cartidges), כך שלא היה צורך לקנות מכשיר חדש כדי ליהנות ממילים נוספות. אורך חיי המדף שלו היה מרשים במיוחד, ובמשך כמעט עשור וחצי (1978-1992) יצאו בעבורו כמה וכמה מודלים שונים. והבה לא נשכח שהוא גם כיכב ב-ET של שפילברג ולימד את החייזר ארך האצבעות כמה מילים באנגלית מדוברת.
באתר הבא אפשר למצוא גרסאות און ליין של משחקי Game & Watch קלאסיים וכמו כן של Speak & Spell.
סרט לא אינטראקטיבי
Bandai Video Challenger הוא ללא ספק אחד הפיתוחים היותר מוזרים שהגיעו מיפן: בזמן שבו משחקים עם רובי אור עדיין נחשבו לחידוש מהפכני, Bandai החליטו להוציא משחק על גבי קלטת וידאו רגילה (VHS) במקום להשתמש בקונסולה של ממש. כפי שאפשר לנחש, התוצאה הייתה בהחלט יוצאת דופן, אבל לא בטוח שלטובה: השחקן צפה בסרט מוכן מראש וכיוון את הרובה למטרות השונות שזזו על המסך. ברגע שהחיישן היה מזהה פגיעה או פספוס, הוא היה משנה את הניקוד על גבי צד הרובה בהתאם.מעבר לחוסר האינטראקטיביות של המשחק ביחס למשחקים מאוחרים יותר מבוססי CD-ROM, שלפחות יכלו לשלב קצת גרפיקה על הסרט שרץ ברקע, המטרות גם נדרשו להבהב בקצב שונה משאר הסרט כדי שהחיישן יוכל להבדיל אותן בפריים, דבר שבוודאי לא הוסיף לחוויה. כיום מדובר בפריט אספנים נדיר למדי, מה שאולי יכול להעיד על המכירות הלא מרשימות של המוצר.
אז איזה מנוע מפיק רעש כזה?
לפני שמערכות הגה ופדלים הפכו להיות פריט חובה אצל חובבי נהיגה וירטואלית (אבל לא לפני בקרי הפדל היפהפיים של האטארי 2600), היו קיימים מספר משחקים פשוטים שניסו לדמות את הריגוש שבמרוץ אמיתי. Tomy Racing Turbo היה משחק מוכר ופשטני למדי בו מטרתכם הייתה לזוז ימינה ושמאלה על מנת שלא לרדת מהכביש או להיתקע במכוניות שמגיחות ממול. המיקום של המכונית הבודדת הזו והפיתולים בכביש היו קבועים וחזרו על עצמם כל כמה שניות, כך שלא היה מדובר בפלא של עיצוב משחק, אבל התוספת של מתנע ותיבת הילוכים ידנית לצד ההגה פיצו על הפגמים במשחק על ידי חיזוק האווירה ההיקפית - שלא לדבר על זה שה"תלת-מימד" היה די מדהים בשביל 1983.
כמובן שהיריעה קצרה מלהכיל משחקים רבים נוספים כמו משחק הקוואטרבק המוקדם של Coleco או מבחר המשחקים הניידים בעלי הסגנון הויזואלי היחודי של Tiger. שיטוט קצר ביו-טיוב ואתרי רטרו – וינטאג' אחרים כדוגמת Hand Held Museum יחשוף בפניכם עולם מוזר ומסקרן, האוקיינוס הקדום של המשחקים האלקטרוניים החד-תאיים.
אז מה המשחק שעשה לכם את הילדות? טקבקו לנו