צניעות וצביעות. נתניהו ולבנת מתעלמים מהסכנה

מה שלא מבינים נתניהו והשרה לבנת הוא שהדרת נשים היא השלב הראשון. חבורה של רבנים ועסקני דת משתלטת עלינו לכלותנו. אם לא נעצור אותם, תחוסל ישראל הדמוקרטית

בחוק "קול באישה ערווה". שהעביר חבר הכנסת בן אור ממפלגת ההלכה נקבע כי אסור לנשים להשמיע קולן בכל מקום ציבורי ובכלל זה במליאת הכנסת. בהתאם לחוק זה הודיע יו"ר הכנסת כי חברות הכנסת יידרשו להעביר את נאומיהן ודבריהן במליאה ובוועדות באמצעות מזכיר הכנסת שיקריא את הדברים מעל בימת הכנסת.

 

נשמע לכם הזוי? לא ייתכן? על-פי הפרסומים בכלי התקשורת, חברות כנסת אינן מורשות להיכנס כיום לחדר הכושר בכנסת בכל עת שיחפצו. הכנסת, זירת הדמוקרטיה הישראלית, מקום האמור להיות סמל ומופת לשוויון על פי חוק מתקפלת נוכח רצונו של חבר כנסת אחד. כך זה מתחיל. עוד נגיסה בחופש האישה ועוד נגיסה, עוד מגבלה ועוד אחת. לכן, התיאור ההזוי שבו פתחתי אינו חלום בלהות דמיוני. זה ייתכן וזה אפשרי בישראל 2012 המידרדרת מוסרית ומעשית בשמירת ערכי הדמוקרטיה.

 

עוד בערוץ הדעות:

ילדים רכים נטולי חינוך / אמנון רבינוביץ'

הכירו את הנוער הנפלא בשומרון / פינחס מיכאלי

 

מה שנעשה בהיחבא בשנים האחרונות מקבל תאוצה וללא בושה - בכל מקום ובכל פינה. ההידרדרות גלויה היום לעין ובאה לידי ביטוי בחקיקה ובהחלטות ממשלה ורשויות מקומיות, על ידי מי שנבחרו לייצג אותנו האזרחים והאזרחיות ולשמור על זכויותינו.

 

בדרך למדינת הלכה

לפי פרסומים בעיתונות, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לא איפשר למדעניות מצטיינות לקבל מעל הבמה את הפרס בטקס רשמי, כי חבריו החרדים ישבו בשורות הראשונות באולם. האם ליצמן יסתפק בכך? בוודאי שלא. לחבר הכנסת ליצמן הוצמדה שמירה כי הוא מאוים בשל היותו לא קיצוני מספיק. אל דאגה, הוא יהיה עוד יותר קיצוני. עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, שהביעה דעתה לפני קהל מעורב מעל במה ציבורית, נגד סילוקן של הנשים, הסבירה כי הדרת נשים איננה מן התורה וכי מדובר בעסקנים המוציאים דיבת החרדים רעה. בכך קבעה כי יש שני סוגי רבנים: אלו העסקנים הרעים ואלו הגדולים בתורה. מעתה יאמר כל רב לאיזו קטגוריה הוא שייך, לעסקונה או לתורה? יש לקוות כי בשל דבריה האמיצים הללו לא תוצמד גם לה שמירה.

 

ראש הממשלה החילוני, בנימין נתניהו, העומד בראש מפלגה שערכיה דמוקרטיים, העדיף את המפלגות החרדיות כ"שותפות טבעיות" בממשלה בראשותו בתמורה לוויתורים מפליגים בערכיו הדמוקרטיים, על חשבון הזכויות שלנו, הנשים. לימור לבנת, השרה העומדת בראש ועדת השרים למעמד האישה, המתריסה כמובן נגד הדרת נשים, לא יוצאת נגד התופעה המבישה בפה מלא. לה לא מפריע כי בערים חרדיות, נשים לא תוכלנה להיות אזרחיות שוות זכויות, היא מקבלת את משמרות הצניעות כתורה מסיני. מה שלא מבינה לבנת ומה שלא מבין נתניהו הוא שכל האמירות של חרדים, דתיים, וגם של חילונים רבים, הבאות להצדיק את התרבות היהודית המדירה נשים בשם הצניעות, הן המסוכנות ביותר. זו איננה צניעות, זו צביעות. לסילוק נשים מהבמה הציבורית יש מטרה אחת בלבד: להראות מי השולט ברחוב הישראלי, מי קובע כאן את הכללים.

 

החרדים הקיצונים מצאו את הנשים כחוליה החלשה בציבור ומטילים עליהן את חתתם, כדי להטמיע כללים חשוכים ובלתי דמוקרטיים בעליל שקבע מי שקבע לפני מאות בשנים. ובמילים פחות מכובסות, הם מנסים להפוך את ישראל למדינת הלכה על כל המשתמע מכך. אנו בעיצומו של השלב הזה. חבורה של רבנים, עסקני דת, משתלטת עלינו לכלותנו. אם לא נעצור אותם, תחוסל מדינת ישראל הדמוקרטית. הברירה בידינו, עדיין. הדרך היחידה למנוע זאת היא על ידי הפרדת דת ממדינה, זה חיוני כדי לשמור גם על הדמוקרטיה וגם על היהדות.

 

מלי פולישוק-בלוך, חברת כנסת לשעבר מטעם שינוי, חברת מועצת העיר רעננה, יו"ר איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות בישראל. 

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il