סוף סוף: חברות תקשורת שיפגעו בצרכן ישלמו

ב-1 בינואר משרד התקשורת יגיש הצעת חוק לאישור ועדת שרים לחקיקה לפיה חברות ישלמו קנסות מדורגים על פגיעה בצרכנים. עד כה נקבע בחוק קנס נוקשה שהיה גבוה מדי לרוב ההפרות ולכן השימוש בו היה נדיר. כחלון: "זה נועד להקל על האזרחים להתמודד עם עוולות צרכניות מצד החברות"

מירב קריסטל פורסם: 28.12.11, 16:33

חברות תקשורת גדולות שיפגעו בצרכנים יקנסו בסכומים מדורגים של עד 16 מיליון שקל.  משרד התקשורת יגיש ביום א' הקרוב (1 בינואר) הצעת חוק לאישור ועדת השרים לחקיקה לפיה יוטלו עיצומים כספיים מדורגים על חברות התקשורת בגין הפרה של הוראות רישיון. כפי שפורסם ב-ynet החברות יקנסו לא רק על פגיעה בציבור צרכנים, אלא אפילו אם פגעו בלקוח בודד.

 

 

שינוי החוק יאפשר למשרד להטיל על בעלי הרישיונות עיצומים כספיים הנגזרים מאחוז מסוים מההכנסות ומחומרת ההפרה שבוצעה.

 

גם לפי החוק הקיים, גובה העיצום הכספי על חברות שהכנסותיהן גבוהות הגיע לסכומים של עד 16 מיליון שקל, אך לפי משרד התקשורת, הסכום הזה היה קבוע ולא גמיש - מכאן שלא התאים לכל הפרה ולכן לא נעשה בו שימוש. מדובר בנשק יום הדין, כיוון שהוא מכוון לעבירות גדולות ורחבות בלבד, שדורשות הוכחות משפטיות. במשרד התקשורת מבקשים כעת לירות ביתר קלות באקדח שכיום לא ניתן לירות בו, משום שעוצמתו רבה מדי.

 

"החוק לא איפשר שיקול דעת למנכ"ל משרד התקשורת לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, באופן שיהלום את חומרת ההפרה, על כן לא נעשה שימוש בכלי זה", כך נמסר.

  

ארבע דרגות הפרה

הסכום המרבי של העיצום הכספי שיוטל על חברות התקשורת יהיה תלוי בשני קריטריונים: חומרת ההפרה (נקבעו ארבע דרגות חומרה) וגובה ההכנסות השנתיות של החברה המפרה - שקובע את סכום העיצום הכספי כפונקציה של ההכנסות השנתיות של החברה המפרה.

 

סכום הקנס הקבוע כיום בחוק לעניין חברה שהכנסתה השנתית עומדת על כ-100 מיליון שקל עומד על כ-1.68 מיליון שקל. כעת מוצע שסכום זה יהיה העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל על חברה שכזו ולמנכ"ל משרד התקשורת תהיה סמכות להטיל עיצום כספי נמוך יותר באופן שיהלום את חומרת ההפרה.

   

הסכום הבסיסי הקבוע כיום בחוק לעניין חברות תקשורת גדולות, לפי רמת ההכנסות השנתיות, הינו כ-16 מיליון שקל. לפי הצעת החוק, מנכ"ל המשרד יהיה רשאי להטיל עיצום כספי עד גובה של כ-2 מיליון שקל (שמינית הסכום) בגין הפרה דרגת חומרה קלה, עד כ-4 מיליון שקל (רבע הסכום) בגין הפרה בדרגת חומרה גבוהה יותר, עד כ-8 מיליון שקל (מחצית הסכום) על הפרה חמורה, ועד כ-16 מיליון (הסכום הבסיסי במלואו) בגין הפרה חמורה מאוד.

 

בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי, מנכל המשרד רשאי לשקול, בין היתר את המידה בה היה בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק; המידה בה היה בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר; שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה; משך ההפרה; היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה; מידת התועלת שצמחה לחברה המפרה כתוצאה מההפרה; הפרות קודמות של החברה ועד כמה הברה המפרה נקטה פעולות למניעת הישנות ההפרה, דיווחה מיוזמתה על ההפרה, או נקטה פעולות לתיקון ההפרה והקטנת הנזק;

 

דוגמאות להפרות שאפשר יהיה להטיל בגינן עיצום כספי: