משחקים זה עניין רציני. מעבר להיותם מדיום בידורי, הם משמשים גם ככלי להבנת העולם בו אני חי, ושיחקו חלק ארי בעיצובי כאדם בוגר. ממש כך, לא פחות מחוויותי בבית הספר, בצבא וביום בו ראיתי את דודו זר בהופעה חיה. כדי שגם אתם תוכלו ליהנות מפירות הנסיון אותם קטפתי מעולמות המשחק בהם ביקרתי, ריכזתי את חמשת השיעורים החשובים ביותר אותם למדתי מעולם הגיימינג. קראו, שננו ויישמו במציאות - זה עובד!
עוד ב-games:
המורים: משחקי אסטרטגיה, מיינקראפט
העולם עומד על שלושה דברים: עץ, אבן (לפעמים ברזל) וזהב. אלה הם שלושת עמודי התווך מהם ניתן לבנות כל דבר שצריך - וצריך בעיקר צבא גדול שיהרוג את אויביך,
יקח את נשותיו בשבי וכולי, בהתאם לחוכמת החיים המתקדמת של ג'ינג'יס חאן.
מבחינתי, זה התחיל עם וורקראפט המקורי, שם שיטחתי את יערות יבשת אזרות' ורוקנתי את מכרותיה כדי לבנות לי אימפריית אורקים ברוטאלית. השנים חלפו והתקדמתי למודלים הכלכליים המתוחכמים יותר של Total War ו-Civ, שלימדו אותי כיצד לנהל בתבונה אימפריות אדירות ולתקן שגיאות היסטוריות על ידי שמירות משחק תכופות.
לבסוף הגיע Minecraft. ברוח ההתנערות מהקפיטליזם התאגידי ששורה עלינו לאחרונה, המשחק ישר הזווית לימד אותי את משמעותה של התמדה ועבודת כפיים חרוצה, שבסופה מביאה ליצירת מונומנטים אדירים כגון פסל החירות, הקולוסאום ודיוקן ענק של פיקצ'ו.
המורים: משחקי תפקידים
ניסיון חיוני בחיים, על זה יש הסכמה מלאה. הבעיה במערכת החינוך - טוב, אחת הבעיות - זה שהיא לא מדגישה כלל את הדרך היעילה ביותר לצבור ניסיון. משחקי תפקידים, לעומת זאת, דואגים ללמד אותנו שוב ושוב שנסיון אמיתי נצבר על ידי הרג המוני של יצורים, עם עדיפות לחיות בר תמימות שפרוותיהן, זנבותיהן,קרניהן ושחלותיהן מהוות מצרך מבוקש בקרב נותני קווסטים.
אז אם יש לכם שאיפות בחיים, גשו לפינת החי הקרובה לביתכם מצויידים בגרזן דו-ידי. אתם יכולים לנסות להשתמש בידיכם החשופות, כמו צייד האיילים בסרטון, אבל זה עלול להיות פחות יעיל.
המורים: חוכמת משחק קולקטיבית
יכול להיות שאתם אל מינורי בגובה שניים וחצי מטר, שסטירה אחת שלו יכולה לעשות זעזוע מוח ללווייתן. זה לא משנה: כשתיתקלו בדלת שאתם לא אומרים לפתוח היא פשוט לא תיפתח. קצת מפתיע לכאורה שהגיבורים האדירים ביותר נכנעים שוב ושוב לשכבת ברזל דקה על צירים, אבל ככה זה - כשהעולם החליט שנתיב התקדמות מסויים אמור להיות חסום, אפילו משגר הרקטות הגרעיניות שלכם לא יפתח אותו. ודלתות הן רק "השטן הקטן": שלא נתחיל לדבר על קירות בלתי נראים.
המורים: כל המשחקים מחוץ לסדרת Police Quest
תמיד אמרו לכם לחייג 100 במקרה שמשהו משתבש? חברים - עבדו עליכם. המשטרה לא תעזור. כשתצטרכו אותה תגלו קרוב לוודאי שכולה כבר נקנתה על ידי ארגוני פשיעה או שחייזרים שאבו לכל שוכני התחנה את המוח והחליפו אותם בשכפולים. אם אתם נקלעים למצוקה אמיתית, פתחו "דפי זהב" וחפשו שרברב, פיזיקאי או ארכיאולוגית עם תואר אצולה. נינג'ות הם גם פתרון סביר, למרות שעוד לא הצלחנו לשכנע את דפי זהב להקדיש להם פרק משלהם במדריך.
המורים: Half-Life 2, סקיירים, Just Cause 2
מאז אותו תפוח שנפל או לא על ראשו של ניוטון, מתקיימים ויכוחים רבים בנוגע למהותו של אותו כוח אלמנטארי ששולט ביקום. אנשי הקרקס, למשל, היו רוצים שנאמין שתכליתו של כוח המשיכה היא במאבק המתמיד נגדו, בשמירה על איזון ושיווי משקל בעולם שמועד להחלקה על קליפת בננה. אבל הם טועים. משחקי מחשב מגלים לנו את האמת: כוח המשיכה קיים כי זה ממש כיף להעיף אנשים במורד הר תלול.