סנטורום, שהפסיד אתמול (יום ד') למיט רומני בהצבעה באיווה בהפרש זעום – 8 קולות – התקשה בתקופה האחרונה לזכות בזמן שידור, לעומת המועמדים הרפובליקנים האחרים, בגלל מעמדו הנחות בסקרים. במוצאי שבת, בעימות ה-14 שיהיה בניו המפשייר, כבר יוצב הסנאטור לשעבר מפנסילבניה במרכז הבמה. כולם ירצו לשמוע מה יש לו לומר.
סנטורום, בן 53, כיהן 12 שנה בסנאט. הוא נשוי ואב לשבעה, נכד של מהגר מאיטליה ובן של כורה פחם מפנסילבניה. הוא נוהג להציג את עצמו כמגן מעמד העובדים, שמרן צרוף בנושאי חברה וכלכלה, שמתנגד לקידום מעמד ההומוסקסואלים ולהפלות גם לאחר אונס וגילוי עריות, ותומך באחזקת נשק.
בניגוד ל"שמות החמים" שהיו לפניו, הרמן קיין או ריק פרי, סנטורום לא שגה בצורה בוטה, ולכן לא נהפך לבדיחה - הידע שלו בנושאי פנים וחוץ אינו נתון לוויכוח. הוא מועמד רציני, ובניגוד לניוט גינגריץ', בעל משמעת עצמית גדולה. עדות לכך הייתה התעקשותו "לחרוש" את איווה ברכב מסחרי של חבר, ולבקר בכל 99 המחוזות במדינה, בעוד המועמדים האחרים נסעו באוטובוסים מאובזרים והיו מפונקים ממנו בעבודת השטח.
כמו רוב חבריו הרפובליקנים, סנטורום ידיד גדול של ישראל, וההצהרה האחרונה שלו בנושאי חוץ בשבוע האחרון הייתה שכנשיא, יורה להפציץ את אתרי הגרעין באיראן, אם זו לא תפתח אותם לפיקוח בינלאומי אמיתי.
עם זאת, נראה שיתרון גדול של סנטורום הוא התזמון - מישל בקמן, ריק פרי, הרמן קיין וניוט גינגריץ' - לכל אחד מהם היה רגע של עדנה בסקרים, אבל רק הסנאטור לשעבר זרח בדיוק ברגע הנכון, כדי לגרוף את הקופה השמרנית.
סנטורום הוא המועמד של בעלי האקדחים וספרי התנ"ך. בתחנת השידור הנוצרית של פט רוברטסון, היו מאושרים מההישג של סנטורום שהוגדר בתחנה כ"שמרן אותנטי", בניגוד למיט רומני שהוא שמרן החשוד כליברל.
מנגד, במחנה של רומני רואים בעלייה של סנטורום כמתנה הגדולה ביותר שיכלו לבקש. להערכת הפרשנים, סנטורום אינו יריב קשה כמו ניוט גינגריץ', ואין לו משאבים וארגון שטח משומן כמו לריק פרי.
כעת במטה של המועמד המפתיע מקווים לתוצאה טובה בפריימריז ביום שלישי הבא בניו המפשייר, שם צפוי מיט רומני לנצח בקלות. הקרב הגדול הבא יהיה ב-21 בחודש במדינה נוחה יותר לסנטורום, דרום קרוליינה, שגם בה כמו באיווה יש קהל גדול של מצביעים אוונגליסטים.
אם סנטורום ינצח שם, הקרב יעבור לפלורידה, המדינה הגדולה הראשונה בפריימריז, שמחייבת ארגון פוליטי גדול וכסף רב, והשאלה הגדולה תוצב ביתר שאת - האם הפוליטיקאי החייכן מוכן לחום של המטבח הפוליטי?