יש מנצח

מיט רומני אמנם זכה בפריימריז באיווה, אבל המנצח האמיתי הוא ריק סנטורום שהגיח מאלמוניות למקום שני מאוד צמוד למועמד הוותיק שהשקיע מאות שעות ועשרות אלפי דולרים באיווה

מאת: אורלי אזולאי

 

דה מויין, איווה, יום שלישי בלילה: יש מנצח בסיבוב הראשון של הפריימריז במפלגה הרפובליקאית. אחרי חודשים של עליות וירידות בסקרים, מיט רומני ניצח. אבל את מלוא תשומת הלב מיקד אליו מועמד אחר, שעד לפני כמה ימים היה כמעט אלמוני: ריק סנטורום. החדשות הטובות עבור מיט רומני הן שהוא ממשיך לתחנה הבאה, ניו המפשייר, כשהניצחון באיווה מונח בכיסו, גם אם מדובר בניצחון דחוק בקולות בודדים בלבד במדינה בה רומני ניהל קמפיין עיקש במשך שנים. מצד שני מחכים לו שני מתמודדים בפינה: ניוט גינגריץ' הכועס, שרוצה להחזיר לרומני מנה אחת אפיים על כך שבמהלך הקמפיין באיווה איפשר לתומכיו לפרסם תשדירי הכפשה נגד גינגריץ', ומהצד השני, הפייבוריט החדש, סנטורום, שהפך בן לילה באיווה לכוכב וצפוי לגרוף את קולות הימין הקיצוני שישארו בשטח אחרי שמישל באקמן פרשה מהמירוץ וריק פרי הודיע, נכון להלילה, שהוא חוזר לטכסס "לעשות חושבים".

 

 

מיט רומני לא ניצח באיווה בגלל שהוא מנהיג אהוב. הוא גם לא ניצח בשל דיעות ספציפיות או תוכניות שהציג. מיט רומני הוא לא כוס התה של הרפובליקאים באיווה שמעדיפים מועמד שמרן, פרוטסטנטי-דתי, המחוייב קודם כל לאמונתו ומשפחתו ואחר כך לכל הערכים הימניים קיצוניים בסגנון חברי תנועת מסיבת התה. איווה בחרה ברומני, בדוחק, רק משום שהצליח לשכנע מספיק אנשים כי הוא האיש היחיד שיכול לנצח את אובאמה. זה עבד באיווה, לא בטוח שבהמשך הדרך זה יעבוד. בניו המפשייר רומני ינצח גם משום שבנה שם מערכת ארגונית משומנת בממון הרב העומד לרשותו, וגם משום שהוא בן המדינה השכנה, מסצ'וסטס, שם היה מושל אהוד. למחרת הבחירות באיווה נאלץ רומני להתמודד עם כוחות מסוג חדש לגמרי: סנטורום ינצל את המומנטום ואת העובדה שהצליח להגיע למקום השני המכובד. הוא אמנם לא בנה מערכת כספית ואירגונית, אבל בפוליטיקה התורמים אוהבים לקפוץ על עגלת מנצחים וסנטורום בהחלט הוכיח שהוא יודע לנצח כך שהתרומות לא יאחרו לבוא. השאלה היא אם בתוך זמן קצר יצליח להקים מערכת אירגונית שתסייע לו בבחירות במדינות הבאות.

 

כשאיווה הלכה השבוע לבחור את המועמד הרפובליקאי לנשיאות, לא היו במירוץ שלה אהבות או שנאות. כל אחד מהמתמודדים הצטייר בעיני הבוחרים כברירת המחדל. פוליטיקה בלי יצרים היא פוליטיקה קרה, לא מסעירה. כשהטמפרטורה היא עמוק מתחת לאפס, איש מהמתמודדים לא הצליח באמת להלהיב את הקהל. אלה שטרחו ובאו לאסיפות הבחירות של הרגע האחרון לפני ההצבעה חזרו ואמרו פעם אחר פעם לתקשורת: איש מהמתמודדים הוא לא הפייבוריט שלי, אבל זה מה שיש ולכן צריך לבחור ברע במיעוטו. המצביעים הרפובליקאים של איווה רצו מועמד שמדבר ומתנהג כמו יקיר תנועת מסיבת התה, שיש לו כריזמה מנהיגותית ושיש לו פוטנציאל לנצח את אובאמה. במקום זה הם קיבלו חבורה מוזרה: ניוט גינגריץ' עסק לאורך כל השבוע שלפני ההצבעה בעיקר בתלונות וביבבות. הוא קרא למיט רומני "שקרן" בשידור טלוויזיוני והאשים אותו כי הוא לא עוצר את חבריו המיליונרים שמפרסמים תשדירי הכפשה נגדו באיווה. מיט רומני השיב לו שהוא לא שולט במודעות, אבל הסביר כי מי שלא יכול לסבול את החום שלא יכנס למטבח. על פי תפיסתו מועמד רפובליקאי צריך להיות חסין להתקפות מבית כי מעבר לפינה ממתין לו מסע הכפשות מטעם אובאמה במירוץ האמיתי ולאובאמה יש מיליארד דולר כדי להשמיץ את יריביו. בשעות הבוקר ניסה רומני להתנהג כמו נשיא. הוא יצא בקלילות מתוך לימוזינה שחורה הדורה והביא את אשתו אן וארבעה מבין חמשת בניהם לאולם התיאטרון של דה מוין בשעת בוקר מוקדמת. הוא נכנס לאולם מלווה באנשי ביטחון שהתלבשו כמו השירות החשאי עם אוזניות בשרוול. רומני הודה לאשתו אן וסיפר כמה הוא אוהב אותה עוד מאז שפגש בה לראשונה כאשר שניהם היו בני 16. אבל רומני עמד על הבמה והתנועע כמי שאיננו יודע בדיוק מה לעשות. הוא רצה לשדר מנהיגות אבל לא הצליח להפגין אף לא קמצוץ של כריזמה. מה שבטוח, מערכת האירגון שלו הייתה הטובה ביותר בשטח. מקצוענים מחברות יח"צ כיוונו את התקשורת, סידרו עמדות צילום נוחות, חילקו תגים וחגו סביב המועמד כאילו היו שלוחה של הבית הלבן. המטה של רומני קיבל החלטה אסטרטגית: להתנהל כאילו הניצחון מונח בכיס, אולי האופטימיות שלהם תדביק את המצביעים שעדיין לא החליטו.

 

בית הספר התיכון "ווסט וולי", מרחק עשרים דקות נהיגה ממרכז דה מוין, ערך שעות אחדות לפני ההצבעה אירוע מיוחד למתמודדים. "להרעיד את הבחירות", הם קראו לאירוע והזמינו את כולם להשתתף. ראשונה הגיעה מישל באקמן והבטיחה שהיא לא פורשת מהמרוץ גם אם תגיע למקום האחרון. היא אכן הגיעה למקום האחרון ופרשה. באקמן הייתה מוקפת בחבורה של נציגי תנועת מסיבת התה, שהלכו אחריה כמו חסידים ונשבעו כי אם היא לא תהיה המועמדת הם אפילו לא יטרחו לבוא להצביע בבחירות לנשיאות. מבחינתה המשך ההשתתפות במירוץ יכול להוביל אותה למעמד בו היא תהיה אולי מועמדת לתפקיד סגנית הנשיא. אם מיט רומני יהיה בסופו של דבר המועמד, הוא ירצה לצידו כמועמד לסגנות נציג שמרן המדבר אל לב הימין הרפובליקאי; מישל באקמן מספקת את הסחורה הזאת. העובדה שהיא אשה רק יכולה להוסיף נקודות.

 

ריק סנטורום, שצבר מומנטום בימים שלפני ההצבעה באיווה, הגיע ביום הבחירות לאולם הספורט של בית הספר התיכון. הוא ניסה לשווק את שורשיו וסיפר על סבו שברח משילטון העריצות של מוסוליני באיטליה כדי להתיישב בארצות הברית, מקום המאפשר חירות וחיים טובים. סנטורום עמד על הבמה, ידיים בכיסים, וניסה בכל כוחו להצחיק, להלהיב, לשדר נינוחות. כשהוא ירד מהבמה אמרו התיכוניסטים בעדינות: אולי פעם הוא יהיה מועמד, הוא עדיין לא בשל. פעם אחת רעדה התיקרה של אולם הספורט כאשר רון פול עלה לבמה. פול לבש מכנסי גברדין, עם חולצה כחולה מכופתרת שמצווארה בצבצה גופיה לבנה של סבא. הוא נעל נעלי ספורט בצבע שחור שנראו כאילו יצאו מפס הייצור של סוף שנות השבעים. היד שלו רעדה כאשר החזיק את המיקרופון האלחוטי, אבל בין צעירי איווה הוא נחשב ללהיט האמיתי: "אמריקה יצאה ליותר מדי מלחמות. בזבזה יותר מדי כסף על מדינות זרות", הוא אמר בטון אפרורי אבל התיכוניסטים שאגו כאשר הבטיח להם פחות מיסים, פחות דם במלחמות, פחות מעורבות ברחבי העולם. כמותו, הם רוצים אמריקה בדלנית. עבור הצעירים, רון פול, שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-77, הוא הלהיט של איווה: איש קשיש עם רוח צעירה ורעיונות שבעיניהם נחשבים למהפכנים. הצעירים של איווה רוצים להרגיש שהמנהיג שלהם מביא עמו קצת ניחוחות של צ'ה גוורה, ודווקא זקן השבט הצליח להלהיב אותם כי הוא מציע נתיב ברור ואנטי מימסדי.

 

בסופו של יום, רון פול הצליח בגדול כשהגיע למקום השלישי. אוהדיו, ברובם צעירים, חלקם אנרכיסטים, התנדבו בהמוניהם כדי לסייע לו. ספק אם תהיה לו תוחלת פוליטית אחרי איווה אבל בשלב הזה הוא על המפה וגורם לעצבנות בצמרת המפלגה הרפובליקאית. כיוון שהוא פוליטיקאי לא צפוי הוא יכול גם להפתיע ולהודיע כי הוא מתמודד לנשיאות ברשימה עצמאית מה שיפצל את קולות הרפובליקאים וישחק היטב לידיו של אובאמה.

 

מיט רומני ניצח בדוחק. אחרי התוצאות באיווה הוא לא הפך למנהיג הרפובליקאית, הוא עדיין רחוק מרחק רב מהמעמד של מועמד מקובל אבל בשלב הזה הוא המועמד המוביל. ניוט גינגריץ' מחכה לו בפינה. אם בשלב מסוים יחליט גינגריץ' לפרוש, צפוי שהוא יעביר את תמיכתו לריק סנטורום בצעד מתוקשר ומהדהד ובלבד ששנוא נפשו רומני לא יצליח.

 

סנטורום שלמחרת הבחירות באיווה התעורר למציאות חדשה וטעמה המתוק של הניצחון בפיו. עבורו, מקום שני צמוד הוא בהחלט ניצחון. כעת הוא רעב ושש אלי קרב.

 

איווה אמרה את דברה. עכשיו העיניים נשואות לניו המפשייר ולאחר מכן לדרום קרוליינה ופלורידה. מה שכבר עתה ברור הוא שהרפובליקאים לא הצליחו להתאחד מאחורי מועמד אחד ולומר כי הם הולכים אחריו כדי להביס את אובאמה. מיט רומני קיבל 25 אחוזים מהקולות באיווה, אבל זה אומר ש-75 אחוזים מעדיפים מועמדים אחרים. זה מצב די בעייתי עבורו ועבור המפלגה שלו.