שאלה:
מדוע בימינו נשים עדיין פסולות לעדות על-פי ההלכה? הרי הנשים היום משכילות, משמשות כרופאות, מדעניות... ואפילו נשיאת בית משפט עליון יש לנו, ועדיין פסולות לעדות. (אורית, חיפה)
תשובה:
אורית שלום.
ראשית, מכיוון שההלכה נקבעה בתורה על-ידי הקב"ה, והתורה היא נצחית – אין התורה משתנה גם כאשר משתנה המציאות, אלא אם כן, התורה ציוותה לשנות דברים.
לכן, השאלה צריכה להיות מדוע מן התורה נשים אינן מעידות (אגב, גם בימים קדומים היו נשים משכילות, מנהיגות ונביאות).
משאלתך נובע שהתורה אינה מחשיבה את האישה כראויה להעיד, אולם היום... השתנו הדברים. ולא היא.
על-פי עיקרון זה הורה אחד מגדולי הפוסקים בדורנו, שאישה נאמנת להיות משגיחת כשרות, וסומכים עליה כמו על איש (שו"ת אגרות משה יו"ד ב, מד).
כך גם מאמינים לאישה כשתעיד בפני בית דין, שפלוני מת, יתירו בית הדין את אשתו להינשא שוב, אף על פי שמדובר בדין חמור. מכיוון שאם אינה דוברת אמת, הרי אישה זו עדיין נשואה, ובניה יהיו ממזרים.
בתלמוד מסופר, כי האמורא רבא פסל אישה לשבועה, משום שאשתו העידה על אישה זו שהיא פסולה. לימים, ישב בדין עם חכם אחר (ר' פפא), ורבא לא קיבל את עדותו משום שהיה עד יחידי. תמהו חכמים כיצד קיבל את עדות אשתו שהייתה גם כן יחידה, ענה להם, שהוא מכירה שאינה משקרת.
ממצווה זו של עדות פטורות הנשים, כשם שהתורה פסלה עדות של שני אחים אפילו אם הם משה רבנו ואחיו אהרון, וכשם שפטרה התורה את הנשים ממצוות עשה התלויות בזמן.
יש הסברים שונים לפטור זה; למשל, עדות בבית דין אינה דבר נעים, כיוון שהעד נתון בחקירה צולבת ומביכה. אולם הסברים כאלה אינם כתובים בפירוש בתורה, ואנו מקבלים את הפטור כ"גזירת הכתוב".
נמצא, שעדות נשים מתקבלת בשעת הצורך, ואין מקבלים עדות אישה בדיונים רגילים, מכיוון שהתורה פטרה אותן ממצוות עדות. יסוד זה הוא נצחי ואינו משתנה במהלך הדורות.
כל טוב (משיב הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).