עוד על התקף לב:
איגוד הלב האמריקני: 7 צעדים למניעת התקף-לב
המצעד: 20 המזונות שמונעים כולסטרול והתקף לב
מחקר: באיזו שעה הכי מסוכן לחטוף התקף לב?
המקרה בגינו הוגשה התביעה אירע בחודש אוגוסט 2009. לטענת התובע הוא החל לסבול מכאבים בחזה, בגב ובזרועות, מזיעה קרה ומדופק מהיר- כל הסימנים הקלאסיים האופייניים להתקף לב. הסימנים הללו עוררו בו חשש ולכן הוא הזמין רופא לביתו.
הרופא, ד"ר מ' (שמו המלא שמור במערכת), בדק את התובע ואמר לו כי הוא אינו סובל מהתקף לב וכי מדובר בכאבי שרירים. בנוסף הוא נתן לו טיפול בכדור "מוסקול", לשיכוך כאבים. הרופא לא ביצע בדיקת אק"ג, כדי לשלול את האפשרות שמדובר באירוע לבבי, וגם לא הפנה אותו לחדר המיון.
הכדור שניתן לתובע לא הועיל ולדבריו הכאבים בחזה אף החמירו. מסיבה זו הוא פנה למחרת אל מרכז רפואי נוסף והתלונן על כאבים בחזה, אך גם שם לא נערכה לו בדיקת א.ק.ג. והוא לא הופנה לחדר מיון.
יומיים לאחר מכן פנה התובע לרופא המשפחה שלו בקופת החולים, אשר מצא בבדיקה דופק מהיר
ורגישות בבית החזה. הוא ביצע לו בדיקת אק"ג ועל סמך הממצאים הפנה אותו לחדר המיון של בית החולים "שיבא" בתל השומר. בחדר המיון אובחן במהירות כי הוא לוקה בלבו והוא הועבר בדחיפות לחדר הצנתורים, שם נמצא כי הוא סובל מאוטם לבבי חמור וכי ישנה חסימה מלאה של אחד מעורקי הלב. לאחר אשפוז הוא שוחרר להתאוששות. על פי כתב התביעה הוא נותר עם פגיעה קשה בתפקוד הלב.
"הרופאים לא טרחו לערוך בירור לגבי הרקע הרפואי שלו ואילו תרופות הוא נוטל" ,קבע מומחה מטעם התביעה. "לו היו מקדישים את הזמן כדי לברר זאת, היו חייבים להגיע למסקנה כי ההסתברות למחלת לב היא משמעותית, והיו מבצעים לו בדיקת אק"ג או מפנים אותו לחדר מיון. לו היה כך, ישנה סבירות גדולה שהיה ניתן למנוע את האוטם".
חברת "פמי" מסרה, בשמם ובשם הרופא: "אנו לומדים את פרטי כתב התביעה ונגיב כמתבקש בבית המשפט".