קבלו את החוש שאנחנו כמעט ולא חושבים עליו, אך לא נסתדר בלעדיו: שיווי המשקל. כששואלים כמה חושים יש, התשובה הראשונה היא חמישה: ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. אבל, יש גם תשובה מורכבת יותר. חמשת החושים עוזרים להבין מה קורה סביבנו, לכן הם מכונים החושים החיצוניים. אך יש לנו גם חושים פנימיים: הם מודיעים על רעב, צמא, חום, קור וכאב ומאפשרים לנו לנוע, בלי להשקיע בכך מחשבה מודעת.
יש לכם תינוק? עוד כמה מדריכים שיעזרו לכם:
איך לעזור לתינוק להירדם? מדריך ללילה רגוע
התינוק לא מוכן לשכב על הבטן. מה עושים?
דייסה תעזור לשינה? 10 תשובות על תזונת התינוק
בעודי יושבת ומקלידה שורות אלו אני לא מודעת לכך שהתנועה היא הפקה מורכבת. עבודתם החיונית של חלקי גופי השונים הכרוכים בפעילות, אינם מגיעים למודעות שלי ומאפשרים לי להתרכז בבחירת המילים. זו גם הסיבה שהחושים שאחראים על הפקות התנועה נותרו אלמונים.
אחד מהם, הראוי להערכה, הוא זה שאני מכנה החוש השישי - חוש שיווי המשקל. מדובר בשם כללי למערכת שנמצאת במוחנו ושומרת על יציבות הגוף מול כוח הכבידה. בלעדיו, לא נוכל לעשות כלום: לא לעמוד, ללכת, לקפוץ ואפילו לשבת במקום בנוחות.
שיווי המשקל חשוב ביותר להתפתחות הילד, ליכולת שלו ללמוד תנועות חדשות שיאפשרו לו להשתלב בעולם. הוא מתחיל להתפתח בשבוע ה-25 להריון כאשר העובר זז "ומתעמל" ברחם. בשלב זה העובר עדיין לא מושפע מכוח הכבידה ויכול להתהפך ולרחף כמו אסטרונאוט בחלל. עם לידתו שרירי התינוק רכים וחלשים מכדי להתמודד עם האתגר שכוח הכבידה מספק לו, ולכן הוא זז מעט מאוד.
היחסים בין תנועת הגוף ומערכת שיווי המשקל פועלים קצת כמו שאלת הביצה והתרנגולת, כי קשה להחליט מי באה קודם. תינוקות בני כמה שבועות לומדים להרים את ראשם כשהם שוכבים על הבטן. תנועה זעירה זו היא משימה עצומה לקטנטנים הלומדים לבצע פעולה רצונית ראשונה, והם לא יעזו לעשות אותה אם לא יחושו (בחושיהם הפנימיים) בטחון.
מהו בטחון זה? יכולת הגוף לחזור לאיזון ולא ליפול למקום לא ידוע. אם כן, הביצה באה לפני התרנגולת, כי חוש שיווי המשקל הוא התנאי לתנועת הראש מצד לצד. אלא, שעצם תנועת הראש מפתחת את שיווי המשקל ומובילה להבשלתו לקראת התנועה הבאה. אם כך, בתהליך התפתחות תינוקות ניתן לקבוע בוודאות שהתנועה ושיווי המשקל מבשילים במקביל ומאפשרים זה את זה.
הורים המעוניינים להיות שותפים בתהליך מוזמנים מאוד, מכמה סיבות. ראשית, כמו המבוגרים והילדים, גם התינוקות בימינו זזים פחות בהשוואה לעידנים קודמים (תינוק צעיר הקשור במנשא בד לאם העובדת בשדה חווה המון גירויים של תנועה במרחב, ומערכת שיווי המשקל שלו נתרמת מכך). החיים המודרניים נוחים וקלים ודורשים פחות אתגר גופני. אנו נוטים לגונן על התינוקות מפני סכנות, ובצדק, אך גם מגבילים אותם, שלא במתכוון.
שנית, חשוב להעריך את תנועת התינוק המאפשרת לו התפתחות שכלית, כי דרכה הוא לומד על העולם. תפקידה מכריע גם בהתפתחות המערכת החברתית והרגשית, שכן היא מאפשרת לו להפוך לעצמאי (קצת) וללמוד מיהו יחסית לאחרים.
שלישית, זה כיף! הניפו תינוק בן ארבעה חודשים באוויר וצפו בו מתגלגל מצחוק. באופן אוטומטי תצחקו אליו גם אתם, וביחד תהיו שותפים לחוויה נעימה ומלמדת.
אפשר ורצוי להתחיל להניע את התינוק במרחב כבר מההתחלה. חשוב לזכור שמערכת שיווי המשקל מתפתחת בהדרגה, והתנועה צריכה להיות מותאמת לתינוק,על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.
דמיינו את עצמכם שומרים על שיווי משקל, בעודכם עומדים על קורה. ידיכם פרושות מעט לצדדים לעזרה, ואתם מתרכזים בחלוקת משקל שווה בין שני חלקי הגוף. השמירה על שיווי המשקל היא שמירה על האמצע, והיציבה הטובה בהחלט דורשת ריכוז.
הקשר בין שיווי
משקל ובין קשב וריכוז אינו ברור דיו, אך זוכה בעת האחרונה לבדיקה מדעית במחקרים שונים. שיווי משקל גופני דומה לאיזון נפשי, וכנראה שהשניים קשורים. גם אם עדיין אין הוכחה לכך שמערכת שיווי המשקל חופפת ליכולת הרגיעה והריכוז, הקשר ביניהם ידוע מזמן בתורות היוגה העתיקות.
בעודכם נעים עם תינוקכם, מקפיצים אותו או מאתגרים את תנועתו העצמאית, תשמחו ודאי לדעת שאתם ככל הנראה גם תורמים ליכולתו לשמור על איזון.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות עם עיכוב התפתחותי