עוד ב-games:
נחזור רגע לשנות התשעים, תקופה שבה ה-pre-order עוד מילא את מטרתו המקורית. באותה תקופה אינטרנט מהיר וחנויות משחקים וירטואליות היו, במקרה הטוב, חלומו הרטוב של הגיימר המתקדם. אם רצית לקנות משחק היית צריך להגיע לחנות המשחקים הקרובה לביתך ולקוות שנשאר עותק של הכותר בו חשקה נפשך. מאחר ומדובר בעותקים פיזיים שמספרם מוגבל, מי שהיה מגיע מאוחר מדי היה נאלץ לחזור הביתה בידיים ריקות ולמצוא דברים אחרים לעשות עם עצמו.
בנסיון להימנע ממצבים טרגיים כאלה, חנויות אפשרו ללקוחותיהן לשלם מראש או להירשם כדי שישמרו בעבורם עותק, או בקיצור - לבצע pre-order, דבר שגם עזר לחנות להעריך כמה עותקים תמכור ולבצע הזמנה מתאימה מהמפיצה.
השנים עברו, האינטרנט התפתח, והרבה מהמכירות כיום, בעיקר בשוק ה-PC, מתבצעות דיגיטלית, שם אין בעיה של מגבלת עותקים ואין שום סיבה להתחייב מראש לרכישת משחק. אבל הפלא ופלא - לא רק שתופעת ה-pre-order לא נעלמה או הצטמצמה, היא אפילו פורחת יותר מבעבר. איך זה קורה?
בקיצור, המזמינים המוקדמים הם קהל איכותי. אלא שכזכור, הסיבה הקונקרטית להזמנת משחק מראש הפסיקה להתקיים (בשוק ה-PC לפחות). מה עושים? לאנשי שיווק ומכירות תמיד יש רעיונות - גם אם, בניתוח סופי, אלה רעיונות שפוגעים בלקוחות החברה.
אחת מטקטיקות השיווק שאני הכי סולד מהן היא הענקת בונוסים מיוחדים למזמין מראש. לפעמים מדובר רק בתוספות קוסמטיות בלתי מזיקות, למשל כמו שמזמיני GTA4 ל-Xbox 360 קיבלו חבילת תמונות גיימרטאג הבלעדית רק להם. אבל רוב העסקאות המוצעות למזמינים מראש מכילות תוכן נוסף או כלים שוברי שיוויון המעניקים להם יתרון על פני אלה שהססו לפתוח את הכיס. דוגמאות כאלה ישנן רבות: הקונים מראש את Deus Ex: Human Revolution דרך Steam קיבלו רובה צלפים חודר מטרות ל-Team Fortress 2, שהפך לזמין לכלל הציבור רק לאחר שקמה קול זעקה; אלה שהזמינו את War in the North, כותר הבתר-שסף האחרון שיצא תחת מותג "שר הטבעות", קיבלו ציוד מיוחד לשלוש הדמויות במשחק. לפעמים מקבלים דמויות נוספות, ובפעמים אחרות אפילו משימות בונוס.
שנית, ההטבות הללו יוצרות לחץ על הצרכן עוד לפני שיש לו יכולת מלאה לשקול את איכות הרכישה שלו - כזכור, המשחק עדיין לא יצא לשוק. במקום שהגיימר הממוצע ישאל את עצמו אם המשחק טוב, הוא שואל את עצמו "מה אני אפספס אם אני לא ארכוש את הגרסה המוקדמת"?
הנהירה הזו להזמנות מוקדמות מאפשרת לחברות המשחקים לזלזל בקהל שלהן. אני עומד מאחורי המילה "לזלזל". מכונת הייפ משומנת היטב דואגת לשווק את המשחק התורן עם הבטחות מנופחות במיוחד, שבשטח מתבררות הרבה פעמים כחסרות כיסוי. מי שלא היה ממהר, למשל, לקנות את War in the North בהזמנה מראש רק בשביל לקבל יתרון על חבריו, היה יכול ללמוד מהר מאוד לאחר צאת המשחק שמדובר במוצר בינוני מינוס, ולחסוך את עוגמת הכיס שבהשקעת מחיר מלא בו.
לסיכום, קוראים יקרים, אני קורא לכם לא לשתף פעולה עם המנגנון השיווקי ולהימנע מהזמנות מוקדמות. התוכן הנוסף המובטח הוא לרוב לא יותר ממלכודת דבש לכסף שלכם. הפעילו שיקול דעת וחכו לראות האם המשחק אותו רציתם באמת שווה את הכסף והציפיה או, כמו שאומר הסלנג, כולו פוזה.