פורום ההורים המרכזי באילת, שמונה 24 הורים בראשות סיגל טלקר, התכנס בסוף השבוע שעבר כדי לדון בדרכים למניעת שילובם של ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית. בפגישה, בה נכחו נציגי ההורים מכל בתי הספר בעיר, הוחלט לצאת למאבק נגד הכוונה.
• בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הנגב" בפייסבוק
"אנחנו נשבית את כל בתי הספר בעיר, ללא יוצא מן הכלל", איימו ההורים. "לא ניתן יד לשיבוש מערכת החינוך העירונית, ונאבק מול כל החלטה כזו. ביום שבית המשפט יחליט לשלב את ילדי המסתננים במערכת החינוך שלנו, נעמוד בשערי בית הספר ונמנע מכל התלמידים להיכנס. אם צריך, נקשור את עצמנו באזיקים לשערי בתי הספר. אין כאן איום אלא קביעה", הודיעו נציגי ההורים באופן חד־משמעי.
דורי שגב, דובר ועד ההורים המרכזי, הבהיר שהפורום אינו נגד מתן מסגרת חינוכית לילדי המסתננים, אך חושש משילובם במערכת החינוך העירונית. "בבתי הספר 'גולדווטר' ו'רבין' חסרים מורים, וכך בבתי ספר רבים בעיר, אולם המערכת מתקשה לגייס ולהשלים את המחסור", הוא אומר. "הכנסתם של כ־2,000 ילדים נוספים לתוך מערכת, שממילא אינה מדביקה את הפער, תיצור פקק אדיר ותכביד על כל מערך החינוך העירוני".
כבר תקופה ארוכה שהמסתננים באילת, באמצעות ארגונים שונים, דורשים לשלב את ילדיהם במערכת החינוך העירונית. אם לגבי ילדי פליטים יש הנחייה ברורה לשלבם, הרי שעם המסתננים הסיפור שונה לגמרי. אלא שהמדינה מתקשה מאוד להבחין בין פליט למסתנן, כך שאפריקאים רבים שחדרו לארץ בניגוד לחוק מנצלים את העובדה הזו.
בחודש אוגוסט 2011 דנה השופטת רחל ברקאי מבית משפט המחוזי לעניינים מינהליים בבאר שבע בעתירתם של 22 אפריקאים מדרום סודן ששוהים באילת, ותובעים לשלב את ילדיהם במערכת החינוך המקומית. השופטת דחתה את העתירה, וקבעה כי ילדי המסתננים לא ישולבו במערכת החינוך המקומית וימשיכו להתחנך בבית הספר 'נוף אילות'. עוד קבעה השופטת כי בית המשפט ישוב וידון בעניין זה בחודש מרץ 2012, לאחר שהמדינה באמצעות עבודת מטה מטעם משרד החינוך תבצע עבודה ראויה ומקיפה בנושא העתירה.
פרופ' גביזון דחתה את הטענה היסודית עליה נסמכו העותרים לפיה הסירוב לרשום את הילדים העותרים במערכת החינוך מנוגד לעקרון השוויון. "ההקשר בו אנו עוסקים שונה לחלוטין מבחינה קריטית: הילדים אינם תושבי המדינה או אזרחיה. השאלה אם נכון לפעול לשילובם במרקם החיים הישראלי היא עצמה שאלת מדיניות בעלת השלכות מרחיקות לכת", כתבה פרופ' גביזון.
מי שעקב בחודשים האחרונים אחר סוגיית המסתננים בארץ בכלל ובאילת בפרט יכול היה להבין בנקל כי המסתננים אינם מתכוונים לחזור למולדתם וכוונתם לתקוע יתד במדינה ולהשתלב בה.
החוק שהתקבל לאחרונה בכנסת לפיו ניתן יהיה לעצור מסתננים מהגרי עבודה שנתפסו בגבול למשך שלוש שנים עשוי אולי למנוע את הגעתם של מהגרי עבודה נוספים, אולם אין ביכולתו לטפל באלה שכבר כאן.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסביר ואמר כי החוק ישנה את המציאות הקיימת, שבה עוצרים מסתנן וכעבור שבועיים הוא משוחרר והולך לאילת, לתל אביב או לכל מקום אחר. נתניהו הדגיש עוד כי כבר בימים הקרובים מתכוונת הממשלה להעצים את הקנסות המוטלים על מעסיקי המסתננים מהגרי העבודה הבלתי חוקיים. "אני מציין שהפעולות האלה אינן מכוונות נגד פליטים שמספרם זניח בתוך כלל ציבור המסתננים, אלא נגד מהגרי העבודה הבלתי חוקיים".
"כולם צריכים להבין ולצאת מנקודת הנחה שאנו לא מתנגדים שילדים אלה יקבלו חינוך", אומרת סיגל טלקר, יו"ר ועד ההורים המרכזי. "אני מסכימה שהילדים שלהם לא יכולים להישאר ללא מענה הולם, ושהמסתננים עצמם אינם יכולים להישאר בלי עבודה ומקור פרנסה, כי אחרת עלולה להיווצר בעיה קשה יותר, אבל ברגע שהם ישולבו במערכת החינוך - זה עלול להפוך לפיתרון קבוע שיקבע את מעמדם בעיר".
טלקר מסכימה שיש בעיה עם העובדה שילדי המסתננים נמצאים ברחוב כל היום, אבל טוענת שלא יכול להיות שזה יהיה על חשבון ילדי העיר. "מה שקורה היום הוא מצב בלתי נסבל. הם אינם הקורבנות כפי שהם מציגים את עצמם. אנחנו הפכנו לקורבנות מאחר שאנו לא מוציאים את הילדים שלנו החוצה כשמחשיך. אין יותר ללכת למכולת, לשחק בחוץ או ללכת לחברים".
המאבק הצפוי, אם וכאשר יוחלט על שילוב ילדי המסתננים בבתי הספר של העיר, אינו בא במקום הטיפול שנדרש מהמדינה בסוגיה זו. "נכון שאלה אנשים שגורלם לא שפר עליהם. הם הסתננו למדינת ישראל באופן בלתי חוקי וכעת אנו נדרשים לתת פיתרונות", אומר דורי שגב, דובר ועד ההורים המרכזי. "הטיפול בילדים אלה מצריך טיפול פרטני שהם לא יוכלו לקבל בתוך מערכת החינוך שלנו. אי אפשר לתת טיפול לאוכלוסיה מסוימת על חשבון אוכלוסיה אחרת".
שגב מתרעם על כך שהמסתננים קובעים למדינת ישראל עובדה בשטח ומכריחים את המדינה לתת להם יחס כאל פליטים. "רובם המוחלט לא פליטים", הוא אומר. "רק אחוז מזערי מכל אלה שהגיעו לכאן ברחו מאימת המלחמה, וכל היתר פשוט מהגרי עבודה שלא היה להם טוב במדינתם. הם כבשו אותנו, ואחרי שהתקבעו כאן קראו לבני המשפחות שלהם להצטרף אליהם. מבחינה מוסרית, הנוכחות שלהם פוגעת בנו ובילדים שלנו".
למי שחושב שמדברי ההורים עולה ריח חריף של גזענות, מדגישים ההורים כי אין ולא היה כדבר הזה מעולם. "בבתי הספר שלנו לומדים ילדים מוסלמים, נוצרים, דרוזים וכהי עור מאפריקה, שכולם ילדים של אזרחים חוקיים במדינת ישראל. אם היה מדובר כאן בסוג של גזענות, זה היה יכול להיות מופנה גם כלפיהם, ועובדה היא שזה לא כך. ילדים אלה מקבלים את היחס הטוב ביותר, כמו כל תלמיד בבית הספר", אומר שגב.
טענות ועד ההורים המרכזי אינן מופנות למערכת החינוך או לעיריה אלא למדיניותה הכושלת של ממשלת ישראל בעניין זה ולארגוני הסיוע שעתרו לבית המשפט.
"מדינת ישראל אינה יכולה לבוא ולכפות עלינו ועל השלטון המקומי את האימפוטנציה שלה בטיפול במסתננים. אם מדובר בפיתרון זמני, אז שמדינת
ישראל על כל מומחיה תמצא את הפיתרון. אילת אינה אמורה לספק את הפיתרון לבעיה סבוכה מסוג זה", אומר שגב בזעם.
ראש מינהל שח"ק בעיריה, ד"ר דרורי גניאל, אמר השבוע כי "אנחנו מטפלים בנושא זה באופן מסודר כבר תקופה ארוכה. עיריית אילת יזמה את הקדמת הדיון בפני מנכ"ל משרד החינוך כדי שתקבענה התוכניות המתאימות. נימוקינו, שבאים משדה החינוך ולא משום מקום אחר, הם אלה שיוצגו הן בפני משרד החינוך והן בדיון המשפטי שיתקיים בחודש מרץ".
ד"ר גניאל הוסיף כי עיריית אילת פועלת על פי חוק חינוך חובה ואף הקימה גן לילדי המסתננים. הילדים הבוגרים יותר מתחנכים ולומדים בבית הספר שהוקם במיוחד עבורם בקיבוץ אילות. "אין מדובר בקבוצת אוכלוסיה שאמורה להיות אזרחי מדינת ישראל, אלא שוהים זמניים מכיוון שהרוב המוחלט שלהם הוא מהגרי עבודה ולא פליטים".
עם זאת, הבהיר ד"ר גניאל כי אם מדינת ישראל תחליט על שילוב ילדי המסתננים במערכת החינוך, עיריית אילת תציית לחוקים.
אורית מרום, רכזת פעילות ציבורית באס"ף אמרה מנגד כי "אנחנו מתנגדים להפרדה. ילד הוא ילד הוא ילד, ואין כל סיבה בעולם שילדים אלה יופרדו מילדי מדינת ישראל, לא מסיבות חברתיות ולא מסיבות פוליטיות. מה שאנחנו רואים כאן הוא שערורייה מצד ראש עיריית אילת, שפשוט עובר על החוק. שולחים את הילדים האלה למערכת חינוך אלטרנטיבית בקיבוץ אילות, שאינה עומדת בסטנדרטים של משרד החינוך. זו רשעות של ממש".