עוד על המשחק בהיכל נוקיה:
זה לא קרה למכבי בכל דרכה ביורוליג, כמו גם בעשור שלפני כן. אך זו לא הסטטיסטיקה הכואבת היחידה מליל אמש. כאמור, ברצלונה עצרה את מכבי על 57 נקודות ביתיות בלבד, מספר אותו היא עברה בכל 129 משחקי הבית האחרונים שלה במפעל האירופי הבכיר.
הקבוצה האחרונה שעצרה את מכבי על כמות נקודות נמוכה מזו בבית היתה אולימפיאקוס, ב-4 בנובמבר 1999. מכבי של אותה עונה, כזכור, המשיכה כל הדרך אל הגמר.
לצ'אבי פסקואל היתה מטרה ברורה: לנטרל את היתרון הבולט היחיד של מכבי - סופוקליס שחורציאניטיס. עד כה לא היו רבים באירופה שהצליחו במשימה הזו, אך הוא בהחלט יכול לקום ולהגיד - "אני עשיתי זאת".
מעבר לעובדה שסופו סיים את המשחק עם ארבע נקודות בלבד, בדקות שהוא היה על הפרקט התסכול שלו גרם לכך שכשהכדור הגיע אליו הוא לא ראה אף אחד, וכך בשמונה דקות של סופו קיבלה מכבי שישה איבודים ואפס אסיסטים. בשאר 32 הדקות? עוד שבעה איבודים בלבד וחמישה אסיסטים.
בדקות הפתיחה היו שתי קבוצות על המגרש – קבוצת הפנים של ברצלונה, שדחפה את הכדור שוב ושוב אל פראן ואסקס וארזם לורבק, וקבוצת החוץ של מכבי, שהלכה בעיקר לדמונד מאלט וקית' לנגפורד. כך קיבלנו מצב ששמונה הנק' הראשונות של ברסה הגיעו משחקני הפנים, ומתוך 19 הנק' של מכבי ברבע הראשון 17 הגיעו מהגארדים.

השיטה של ברצלונה נמשכה גם בשלושת הרבעים הבאים, של מכבי מעט פחות, וכך נוצר מצב בו הגבוהים של האורחים (ואסקס, וואלאס, פרוביץ' ולורבק) ניצחו את הגבוהים של מכבי (אליהו, בלו, סופו והנדריקס) 18:39, כשלורבק לבד קולע כמו כל הגבוהים של מכבי ביחד.
בלאט הבין מהר מאוד שמול קרב החפירות של ברצלונה הוא חייב להעמיד גבוהים שיודעים לשמור, וכך הוקפאו אליהו וסופו בחצי השני של המשחק כמעט לחלוטין והנדריקס - הגבוה היחיד שבאמת שומר במכבי, שבר כפי שחשבנו שיקרה שיא דקות משחק במדי מכבי (29), אך לא הצליח לעצור לבדו את הסוללה הקטאלונית.
עוד ב-ynet ספורט:
לאחר שסופו ביצע את העבירה השניה שלו במהירות, היה ברור שמישהו חייב לקחת את המשחק על עצמו. מאלט עשה זאת מצוין עם שבע נק' מהירות, אך אז בחר בלאט להוציא אותו, וכשזה חזר הוא כבר לא היה אותו הדבר. מאלט הוסיף עוד 4 נק' בשאר המחצית הראשונה, אפס ברבע השלישי ונקודה ברביעי, ונעצר על - שימו לב - אפס ניסיונות מחוץ לקשת, לראשונה מזה קריירה ארוכה בת 64 משחקי יורוליג. וואו.

ופה טמון ההבדל הגדול בין שני המשחקים שראינו הערב – הרבע הראשון, משחק עם סגנון של מכבי, כש-40 דקות בקצב הזה היו מייצרות לנו 76 נק' צהובות, בדיוק מה שצריך כדי לנצח. את הרבע הזה סיימו הצמד לנגפורד-מאלט עם 15 נק' מרשימות, שלוש יותר מכל ברצלונה ביחד.
המשחק השני שראינו - אליו לא הופיעו הגארדים של מכבי, הסתיים ב-38:59 לברסה, במהלכו קלעו השניים עוד 14 נק' משותפות בלבד, ועדיין היו הקלעים הבולטים במכבי. חזינו שהמשחק יוכרע בידיים של הגארדים הצהובים, וזה בדיוק מה שקרה. מאלט של הרבע הראשון לאורך עוד 25-30 דקות היה מנצח למכבי את המשחק.

כל אחד מאיתנו התקשה להתרשם ממשחק ההתקפה של ברצלונה אמש, אך חשוב להבהיר - למרות שראיתם אותו על הפרקט, ברצלונה שיחקה ללא חואן קרלוס נבארו.
לה בומבה, שחוזר מפציעה קשה, לא קלע ולו סל אחד מטווח ה-2 והסתפק בחמש נקודות בלבד, שילוב אותו הוא ייצר בפעם האחרונה רק באפריל 2006 מול ריאל מדריד. מאז עברו עוד 89 משחקי יורוליג, בהם נבארו קלע לפחות סל אחד מטווח ה-2, או עבר את תחום חמש הנקודות.
עכשיו דמיינו את אותה ברצלונה, עם נבארו בכושר קליעה כפי שראינו אותו לפני כשנה בהיכל, דמיינו מהצד השני את אנדריי קירילנקו, מילוש תיאודוסיץ' וננאד קרסטיץ' המוסקבאים, והנה לכם, כך נראה, גמר היורוליג לעונה הקרובה. אך הנבואה, אתם יודעים למי היא ניתנה....
אך ההיסטוריה הקרובה, כפי שבוודאי כל אחד מכם זוכר, מוכיחה שהכל אפשרי ביורוליג. מכבי, בדיוק כפי שקרה בעונה שעברה, כנראה תסיים כסגניתה של ברצלונה, ותפגוש ללא ביתיות את מוליכת בית 7, שם קאזאן השתלטה על העניינים. דז'ה וו אול אובר?
שלוש קבוצות ביתיות נוצחו במחזור השני של הטופ 16, כולן מועמדות להעפיל לפיינל פור - מכבי, ריאל מדריד ופנאתינייקוס. האחרונה סייעה לנו לשים סוף סוף סימן קריאה תחת השם שדורש זאת כבר זמן רב - אוניקס קאזאן. הקבוצה מרוסיה הגיעה למפעל האירופי הבכיר כמחזיקת היורוקאפ, אך רק לאחר הניצחון המרשים באתונה הפכה לאחת שבאמת יתייחסו אליה.
לין גריר, אלכסיי סאברסנקו והנרי דומרקאנט, שלושה אקס אולימפיאקוסים, ניצלו את ה"דרבי" כדי לחגוג כשהאחרון – מלך השלשות של היורוליג, צלף 21 נק' וסחט עשר עבירות בדרך למדד 29 מרשים.
פאו, אגב, עדיין לא הצליחה לסיים טופ 16 חיובי כאלופת אירופה. היוונים זכו ביורוליג ב-2002, 2007 וב-2009, כשבכל פעם העונה שלאחר מכן הסתיימה במפח נפש, ובטופ 16 חלש במיוחד. ככלל, מאז 2003/04 המאזן של פאו בטופ 16 בעונות אי זוגיות עומד על 6:18, בזוגיות? 14:10, כך שאל תופתעו העונה...
ביום רביעי נעצר רודריגס לראשונה העונה על אפס אס', בדרך למדד שלילי לראשונה מאז חצי הגמר מול מכבי ת"א בעונה שעברה. זה נגמר במפלה ביתית מול מונטפסקי סיינה, כשבד בבד איבד סרחיו את מלכות האסיסטים.
למי, אתם שואלים? כמובן, לבחור בשם מילוש תיאודוסיץ', שממשיך ביחד עם צסק"א מוסקבה לחלום על גביע ראשון בקריירה. הרוסים כבר ב-0:12, וקשה להאמין שצמד המשחקים הקרובים מול גלטאסראיי יעצרו אותם בדרך ל-0:14, ואולי אף יותר...