יהודי בסתר

נוצרים בחוץ יהודים בבית. הקריפטו יהודים ששמרו ועדיין שומרים על יהדותם בסתר, כבר 518 שנה

אפשר למצוא אותם ברחבי ארצות הברית, וברחבי העולם. אבל באלבקורקי ,ניו מקסיקו, זה התחיל מסיפורים בתוך קהילה נוצרית קתולית קטנה. ההוא שסבתא שלו מדליקה נרות בשבת. המשפחה ההיא מהכנסייה שלא אוכלים חזיר. והמנורה, בבית של הכומר היא כמו של היהודים. היו שידעו תמיד, אבל כאלה שלא חשדו בכלום, שהאמינו בכל ליבם שהם נוצרים טהורים.

 

עבור וויליאם סנצ'ז מאלבקורקי, ניו מקסיקו, כומר ראשי בכנסייה קתולית, זה לא רק סיפורים. "ידעתי, מאז שהייתי ילד", הוא מספר לי וקולו רווי גאווה. "גדלתי עם הידיעה הזו בתת מודע – בלי לדעת בוודאות, כי ההורים שלי מעולם לא אמרו לנו באופן ישיר שאנחנו יהודים. אבל היתה לנו מנורה אלקטרונית בחלון של הבית וההורים שלי אסרו עלינו לאכול חזיר."

 

 

לא שאלת למה אסור לאכול חזיר?

ביל סנצ'ז צוחק. "שאלתי," הוא אומר. "אבא שלי סיפר לנו על 'החזיר שאכל את התינוק', ומאז לא היה צורך לשאול יותר, כי מי רוצה לאכול חזיר אחרי שהוא שומע שחזירים אוכלים תינוקות. לימדו אותנו שאנחנו יהודים בלי להגיד את זה. דרך סיפורים, משלים, ואנלוגיות."

 

1492 היא השנה שבה האינקוויזיציה הספרדית נתנה ליהודים את האופציה להתנצר או להיות מגורשים מספרד. רבים ברחו, אבל אחרים נשארו וזייפו נצרות. "אפילו רבנים התנצרו," מספר ביל סנצ'ז. "כולם התנצרו, לפחות כלפי חוץ, כי הם הבינו שעדיף לענוד צלב מאשר למות על הצלב." היהודים האלה נרדפו על ידי האינקוויזיציה ללא רחם. "הפחד להיתפס אילץ את ההורים לא לספר לילדים, כי ילדים לא יכולים לשמור סוד."

 

אני מבינה את הצורך לשמור על היהדות בסוד בתקופת האינקוויזיציה, אבל למה עד היום?

"מה השתנה?" עונה לי ביל סנצ'ז. "מה, יהודים לא נרדפים אפילו היום? הפחד האדיר מתקופת האינקוויזיציה נטמע בדי.אן.איי של אבותיי. הם לא רצו שאף אחד יידע שהם יהודים, אבל בדרכים עקיפות הם הצליחו לשמור על המסורת בסתר. אחותי ידעה יותר ממני בגלל שאמא שלי שיתפה אותה ביותר פרטים כי היא אשה. אחרי שאישרתי בוודאות שאני יהודי, אחותי סיפרה לי שאמא שלנו הנחתה אותה לכסות את כל המראות בבית כשמישהו נפטר בבית. מסתבר שזו אמונה של יהדות ספרד."

 

מתי אישרת בוודאות שאתה יהודי? 

 "בשנת 2001, אבא שלי ואני צפינו בתוכנית בטלוויזיה על גן יהודי. מיד ידעתי שאני חייב לעצמי את ההוכחה הזו. שלחתי בדיקת די.אן.איי והתשובה היתה חד-משמעית. אני יהודי. זה לא הפתיע אותי – תמיד בעצם ידעתי. מה שהפתיע אותי היה שהבדיקה הוכיחה שאני משושלת כוהנים."

 

 

רק לאחרונה, חקר הגנטיקה מצא גן משותף אצל כוהנים ללא הבדלי מוצא של אשכנזים או ספרדים. הגן הספציפי הזה נמצא בשכיחות של 5% בלבד אצל גברים, והוא עובר מאב לבן. ביל סנצ'ז ואחיו נמצאו כוהנים. רק שיש בעיה קטנה אחת. ביל סנצ'ז נועד לכמורה בגיל 13, ובשנת 2001 לאחר שאישר בוודאות את היותו יהודי, הוא כבר היה הכומר הראשי של כנסייה באלבקורקי.

 

איך מתמודדים עם דבר כזה? לא חשבת לנטוש את הנצרות? 

"ממש לא. תראי איזה יופי – מי הם הכוהנים אם לא שליחי אלוהים? אני בחרתי להיות שליח של אלוהים וישו היה יהודי. הוא מעולם לא היה נוצרי. השליחים שלו הם אלה שיצרו את הנצרות, לא הוא. אז סיפרתי למאמינים שלי שאני יהודי ואני תוקע בשופר בכנסיה. שלחנו דגימות של יוצאי ספרד אחרים שהודו שגם אצלם הסבתא הדליקה נרות שבת. אני לא היחיד שקידש את יום השישי והלך לכנסיה ביום ראשון. כרבע מחברי הקהילה בעלי רקע ספרדי הם יהודים, ומתוכם 30% כוהנים. הקהילה שחיה כאן באלבקורקי, מגלה עכשיו את השורשים שלה, אבל חלק גדול עדיין לא מוכן להיחשף. הם עדיין פוחדים."

 

איך כומר יהודי חי בשלום עם עצמו? 

 הנפש שלי יהודיה. היא תמיד הייתה. אני לעולם לא ינסה לשכנע יהודי להתנצר, זה לא אמור לקרות ואני לא מסכים עם היהודים המשיחיים. אבל אני לא רואה ניגוד בין היותי יהודי וכומר. הקתולים יודעים שישו היה יהודי – אין פה סתירה. אני לא מוכן להסתיר מי אני. שבועיים לפני שסבא שלי נפטר ב- 2003 הוא התוודה וסיפר לי שאנחנו יהודים. על ערש מותו הוא אמר לי "לעולם לא נוכל להתכחש למי שאנחנו."

 

ביקרת פעם בישראל?

"אה...," הוא נאנח. "אני מאוד אוהב את ישראל. אין עוד מקום כזה. הרגשתי שם בבית, בשלום עם עצמי. לא רציתי לעזוב."