מהנקודות של הירסט לכדורים של זוהר
None
ב-2008 האמן הבריטי, דמיאן הירסט, הגדיר שיא חדש למושג “האמן כאיש עסקים”, כאשר פתח מכירה פומבית של עבודותיו בסות’ביס, לונדון, וגרף 270 מיליון דולר. בימים אלו, הוא שוטף את עולם האמנות בציורי הנקודות שלו. 25 שנים של ציורי נקודות, מיוצרות על-ידי אסיסטנטים, מוצגים בימים אלה בכל אחת-עשרה הגלריות של לארי גגוזיאן בניו יורק, לוס אנג'לס, לונדון, פריז, ז'נבה, רומא, אתונה והונג קונג. ביג ביזנס. מעריצים אמביציוזים מוזמנים לקחת חלק ב”אתגר הנקודות” ולהחתים כרטיס בכל אחת מהגלריות… אתגר שהשלמתו מזכה את המעריץ בהדפס נקודות עם הקדשה אישית. הא.
צ’לסי. מאות נקודות תלויות בגגוזיאן של רחובות 21 ו-24. נקודות צבעוניות מבריקות על רקע קנווסים לבנים. נקודות בגדלים ובמרחקים שונים, מרצדות בעליצות על הקירות. מתעתעות את העין. ירוק, כתום, כחול הריצוד בלתי פוסק. הירסט לא עוצר בקוונסים, הוא מציף הכל בנקודות: חולצות, ספלים, סיכות, שעונים וסקייטבורדים. אך בין חללי התצוגה מתחיל לחלחל רגש קליני, סרקסטי... מביך משהו: כמה מליונים עוד אפשר לחלוב מנקודות? בדיוק בנקודה זו, מתעורר רצון פשוט לנחמה. כמו געגוע לבית, עולה בדמיון נחמה עגולה כזאת, בצורת כדור שוקולד מצופה סוכריות ממאפיית זוקר בצד השני של העיר. וכך מתגלגלים מהנקודות של הירסט לכדורים של זוהר!
זוהר זוהר (כן, זה שמה), הגיעה עם בעלה לניו יורק לפני 17 שנים, במטרה לעבוד חצי שנה ולהמשיך לטייל. הם התאהבו בעיר. לאחר שנה היא התקבלה ללימודי בישול בפראנץ’ קולינרי אינסטטיוט היוקרתי. תוך כדי הלימודים החלה להתמחות במסעדות ארבעה כוכבים בעיר: בולה, דניאל, ויוניון פסיפיק של השף הנודע רוקו דיספיריטו. כשהחליטה להקים משפחה, פרשה מהמטבח ולקחה פסק זמן של עשר שנים. בבית היא גילתה את האהבתה לאפייה, וכך נולד לה ולבעלה חלום לפתוח מאפייה קטנה ש”יהיה כמו הסלון בבית, רק פתוח ליותר אנשים”.
מאפיית זוקר נפתחה ב-20 לספטמבר 2011. מקום אינטימי ונעים, ברחוב תשע באיסט ווילאג’. “העיצוב התחיל מהדלפק פורמייקה,” אומרת זוהר, “רציתי מקום שיזכיר את הבית של סבתא שלי בקיבוץ שריד. אירופאי-אשכנזי ומרוהט בסגנון שנות החמישים.” מפיות קרושה נחות על משענות הגב של הכסאות. על הקירות, ציורים שציירה דודתה. והמתכונים? “כל המתכונים מאד אישיים. מתכונים של חמותי, אמי, ואימו של חבר קרוב שהיא אופה מדהימה. את חלק המתכונים דייקתי, לחלקם שיניתי את התיבול, אך בבסיסם הם נאמנים למקור. את המרגרינה החלפתי כמובן, בחמאה“.
על מדפי הדלפק מגשים עם עוגיות לימון פריכות, עוגיות פירות יבשים ואגוזים דקיקות, אלפחורס, כדורי שוקולד, קרקרים מתובלים עם זעתר ומוגשים עם לבנה, ועוד. וכמובן השושנים - עוגות שמרים אישיות בשלושה טעמים: תמרים וחלבה, שקדים וסוכר חום (בסופי שבוע), ושוקולד. אנשים מתקשרים לשאול לגבי השושנים. זוהר אופה אותן רק שבע בכל פעם כדי שיהיו חמות כשאנשים מגיעים. איך אוכלים אותן? “זה קצת כמו קרמבו,” היא אומרת, “יש כאלה שאוכלים מבחוץ פנימה. יש כאלה שאוכלים קודם את הבפנים. יש כאלה שלוקחים ישר ביס. ראיתי הכל.”
למרות משא ומתן ארוך על המקום, היא מאוד שמחה שזה בסוף קרה בשכונה ביתית, פתוחה ומאד מגוונת מבחינה חברתית. “לא פתחתי את המקום עם חלומות גדילה מרחיקי לכת. פתחתי את מקום בשביל עצמי. מקום קטן כדי שעדיין יישאר זמן לילדים שלי, למשפחה ולשאר החיים.” מאפיית זוקר מצטרפת לרשימת עסקים קטנים ואיכותיים שהאיסט ווילאג’ מבורך בהם. אולם האיום של רשתות הקפה הגדולות כמו “סטארבקס” ו”ת’ה בין” מתעצם. אחד מהם עומד להיפתח ממש במעלה הרחוב. למרות קליינטורה קבועה ונאמנה, הרשתות הגדולות עדיין לוקחות נתח משמעותי מההכנסה.
גשם בחוץ. במאפיית זוקר ניחוחות מאפים טריים ממלאים כל פינה. שושנת השוקולד על צלחת זכוכית. הבצק המגולגל, הלח מקצף חלב ממותק, נענה ללחץ האצבעות ונפתח. כל נגיסה מקרבת ללב השושנה, בצק נימוח ספוג שוקולד. מתקרבים לשיא, הפוך מהירסט שציוריו הכימיים נטולי מרכז, כאן לב השושנה, מרכז הלב, הוא חד-משמעי מתוק.
לאתר מאפיית זוקר:
כדורי שוקולד ממחברת המתכונים של זוהר
יעל כתבה - פנימית טי וי (צילום: גילי גץ)
300 גרם ביסקוויטים מפוררים
1/4 1 כוסות סוכר
1/3 כוס קקאו
1 כף תמצית וניל
150 גרם חמאה
1/2 כוס חלב
להמיס הכל יחד בסיר על אש נמוכה. לשפוך על הפירורים ולערבב. ליצור כדורים ולגלגל בסוכריות.
יעל קנרק היא אמנית רב-תחומית ופודי המתגוררת בניו יורק