קנסות של 5,000 שקל לתאגיד ו-1,000 שקל לאדם פרטי יוטלו על מי שייצרו לשימוש בארץ, ייבאו, או שווקו וימכרו נורות חשמל לא חסכוניות וללא אישור מכון התקנים או מעבדה מוסמכת. קנסות דומים צפויים גם למי שהכניסו לשוק באותן נסיבות מקררים ומזגנים, מקלטי טלוויזיה ומכשירי חשמל ביתיים ומשרדיים שצריכת האנרגיה שלהם מעל לתקן המרבי.
קנסות של 2,500 שקל לתאגיד ו-500 שקל לאדם יחיד, צפויים למי שלא דאגו מראש להצמיד לתנורי חימום בחשמל ולמכשירי קירור במקום בולט תווית הכוללת פרטים על צריכה האנרגיה שלו כגון כמות הצריכה השנתית, התאמתו לאקלים הטרופי הישראלי, ודירוג היעילות האנרגטית לפי קביעת מכון התקנים.
קנסות כבדים במיוחד בסכומים של 15 אלף שקל לתאגיד ו-3,000 שקל לאדם פרטי, צפויים לבעלים, מפעילים, או נותנים שירותים של מתקנים להסקה מרכזית בדלק נוזלי או בגז במקרים שבהם יתגלה בזבוז אנרגיה מעבר לתקנים בבדיקות תקופתיות של בוחנים מוסמכים (הידועים לגורמים המתקינים או המתחזקים), אחת ל-14 חודשים. אם התגלה בזבוז תינתן לאחראי הזדמנות לשפר את תפקוד המתקן תוך 3 חודשים, אחרת ישלם את הקנס.
קנסות דומים באותן נסיבות נקבעו בתקנות החדשות גם למתקני שאיבת מים, ציבוריים או פרטיים, בעיקר במגזר החקלאי, אלא שהבדיקות שם יתקיימו אחת ל-30 חודש או לאחר 7,500 שעות לפי המאוחר.
שר המשפטים יעקב נאמן שהביא את התקנות לאישור הוועדה ציין כי הן נקבעו על פי החלטת הממשלה לפני כשנה וחצי לקידום ההתייעלות האנרגטית לחיסכון מרבי באנרגיה. התקנות החדשות מתקנות או מוסיפות על תקנות שכבר התקבלו ב-2004 כדי לאפשר אכיפה יעילה גם שלהן. ועדת החוקה בראשות ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) אישרה את התקנות לפי הצעת הממשלה, פה אחד ללא ויכוחים או תיקונים.