קורה שכועסים, נכון? אבל מה קורה ברגע שאחרי, ביום שאחרי, או לפעמים אפילו בחודש והשנה שאחרי? האם אתם לוקחים את הכעס איתכם? האם הוא חלק בלתי נפרד מכם?
עוד ב"שיטת ימימה" לנשים:
בשיטת "החשיבה ההכרתית" לומדים שהכעס (כמו תחושות שליליות אחרות) הוא לא באמת אנחנו, אפשר להפריד בין השניים. אפם מזהים את הכעס ומכירים בו, איכשהו מצליחים לכעוס פחות. ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם לעוד שיעור ב"שיטת ימימה" לנשים מאת עידית שלו.