כמדינה שאיחדה גלויות מכל קצוות עולם, ישראל הרוויחה בגדול בתחום הלחם. המאפים הגיעו אל ארצנו מרחבי תבל יחד עם התרבויות שעלו ארצה. מ-לחמי השיפון הכבדים שעשו עלייה מרוסיה ומזרח אירופה, דרך הלחם הגרוזיני (שתמיד קונים ממנו אחד ספייר לדרך), לחמים מצפון אפריקה ואתיופיה, תימן, הודו, אירופה (וספרד) וכן גם מצפון אמריקה קיבלנו משהו.
אז מה המדד ללחם טוב? התשובה פשוטה: אם קנית שני כיכרות וכשהגעת הביתה נעלמה חצי כיכר (תלוי בגודל ובסוג הכיכר, כמובן, אם סיימת לאכול לבד לחם שיפון שלם - זה כבר דגל אדום) - אזי הלחם טוב! כמובן שהשיטה טרם הוכתרה כמדעית.
בשנים האחרונות צמחו להן בארצנו כמויות אדירות של לחמים מכל הסוגים והגדלים, על רקע טרנדים בריאותיים וקולינריים שונים. בהתאם, ירד הלחם "האחיד" מתהילתו, למרות מחירו המסובסד והמבוקר.
מגוון הריחות והטעמים רחב: לחמים מלאים (בין אם אלו לחמי קמח לבן מעובד עם תוספת סובין שעונה להגדרה החוקית של לחם מלא בישראל, ובין אם מדובר בלחם מקמח מלא בטחינת ריחיים, העונה להגדרה של קמח מלא בשאר העולם); לחמי שיפון, לחמי מחמצת, לחמים קלים, דגנים, לחמניות, פוקאצ'ות, בייגלה, חלות, קלועות, לחמניות אצבע, מטוגנים, מאודים, אפויים בתנור או על אבן.
אז החלטנו לבדוק מדגמית מה קורה בשירותי האונליין של שלוש רשתות השיווק הגדולות מבחינת לחם – והנה כמה נתונים על מה שהם מציגים:

כלומר ניתן לראות ששופרסל בחרו להוביל בתחום המגוון והכמות ומה קורה עם השוואת המחירים?
פה יש סוגיה מעניינת: כשיש לך 150 מוצרים משלך מול 27 של רשת אחרת עולות 2 שאלות:
1. אם יש לנו שתי רשתות עם מספר מוצרים פחות או יותר דומה באותה קטגוריה, מול רשת שבחרה להציג כשישית מהכמות, האם זה נובע מכך שהאתר שלה עדיין בתקופת ניסיון, או שמא זוהי תוצאה של מדיניות מחושבת לבחירה של מוצרים זולים בלבד?
2. איך נשווה? התשובה לשאלה זו קלה יחסית: מתחילים מהקטן אל הגדול ומה שלא קיים בשלושת הרשתות - לא יושווה (חזרנו לסעיף 1... זו אסטרטגיה?)
להלן תוצאות ההשוואה: שימו לב שבכל מקום שיש כוכבית, מדובר במבצע שדרש כנראה רכישה בעלות משוקללת יותר זולה (לדוגמא שתי כיכרות במחיר של כיכר וחצי, וכדומה):

* 2 במחיר 20 שקל בשופרסל
לכאורה, ההכרעה ברורה, רמי לוי זול יותר כמעט בכל קטגוריה. ומצד שני כשיש לך רק 27 מוצרים "על המדף" (פחות 120 מוצרים מהרשת המתחרה) קל לך יותר להראות שאתה זול.
בכל מקרה, אני על הלחם האחיד עוד לא ויתרתי, ולא בגלל שתויג כ"לחם העניים" המסובסד, אלא בגלל שכשהוא חם תמיד חייבים לקנות עוד אחד ספייר...