עוד איים בזרם ב-ynet:
התלבטתי איזה מהאלבומים שיצאו השבוע ראוי יותר מכולם להיות ארוחת החינם של השבוע, עד שהבנתי: למה לבחור? הנה כולם.
להקת הענק מנאשוויל, לאמבצ'ופ, היא חביבת המדור כבר כמה שנים טובות. למרות מוצאה הנאשווילי, לאמבצ'ופ לא מנגנת קאנטרי, בטח לא כמו שהתרגלנו לקבל מנאשוויל (קאנטרי נוצץ, פלסטיקי, מופק וגדול). למרות גודלה המכובד - בערבים מסוימים היא מגיעה ל-13 חברים על הבמה - הצליל שלה נשאר תמיד אינטימי וקטן מאוד. האלבום החדש שלה, Mr. M, מוצא להאזנה מלאה ב-NPR. השיר "Gone Tommorow" זכה גם לקליפ מעניין.
Perfume Genius הופיע כאן בעבר עם הקליפ היפהפה שלו, ועכשיו מגיע האלבום השלם וניחשתם נכון - הוא יפהפה לא פחות. מי שאוהב מלנכוליה שברירית, מוזמן לסור אל אתר הגרדיאן ולשמוע את כל האלבום החדש במלואו. זה ייגמר בבכי.
ו-Burial, אמן הדאבסטפ האפלולי שיצר דאבסטפ אווירתי ומלחיץ הרבה לפני שהז'אנר הגיע למסיבות ערסים בכל העולם, חוזר עםEP חדש ומעניין, לראשונה מאז שהז'אנר יצא מכלל שליטה.
הפינה הזו היא גם הזדמנות לתקן עוולות, וזו עוולה גדולה שלהקה נהדרת כמו Cursive היא אלמונית עבור רבים מחובבי הרוק בארץ. האלבום החדש, I Am Gemini, הוא תירוץ טוב להכיר אותה ליותר אנשים. הרביעייה מנברסקה מנגנת רוק אמוציונלי, פוסט-הארדקור, שבימים יפים יותר לפני עשור כונה Emo, לפני שהכינוי נדבק לשורה ארוכה של כוכבני פופ בכיינים עם גיטרות.
בלי לעשות יותר מדי גלים, Cursive הוציאה שורה של אלבומים אדירים,
שהמומלצים ביותר בתוכם הם The Ugly Organ מ-2003 ו-Mama, I'm Swollen העצום מ-2009. כמעט כל אלבומיה הם אלבומי קונספט במובן מסוים, והאלבום החדש אינו יוצא דופן: יש כאן סיפור על תאומים שהופרדו בלידתם, ותהייה מתמשכת לאורך האלבום האם אחד מהם הוא רע והשני טוב, או שמא מדובר בשני חלקים של שלם אחד. הרולינג סטון מציע לנו להאזין לכל האלבום, ואני מציע לכם לשמוע בעצתו.
שמעתם השבוע משהו מדהים? ספרו לנו בתגובות!