המקור

איך זה שתרנגולי הודו לא מזדווגים? האם הם באמת באים מהודו? ומה הסיכוי של יען לחטוף שפעת עופות? אתם שאלתם, אנחנו נתקפנו תשוקה בלתי נשלטת ללאפה פרגיות

את ספיישל בעלי הכנף שלנו פותח אורי, שביקר בקיבוץ וחזר מאוכזב. "עבדתי קצת בלול של תרנגולי הודו", הוא מספר, "והלולנים אמרו לי שהם לא נותנים לעופות המסכנים לעשות סקס. אף פעם. מעבר לאכזריות שבעניין, אני לא מבין: איך לעזאזל הם מתרבים?". ובכן אורי, הלולנים סיפרו לך רק חצי מהאמת: זה לא שהם אוסרים על התרנגולים לקיים יחסי מין. זה שההודו פשוט לא מסוגל לזה יותר.

 

 

מעשה שהיה, בציפור מכוערת טילים, כך היה: לפני שנים רבות, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, תרנגולי ההודו שקלו בממוצע רק חצי מאחיהם המודרניים. אבל האמריקאים רצו בשר, והרבה. כדי לעמוד בביקוש, בחרו המגדלים רק את התרנגולים הגדולים ביותר, ועודדו אותם להפרות את הנקבות הגדולות ביותר. כתוצאה מהאבולוציה המואצת הזאת קיבלנו את תרנגולי ההודו של העת החדשה, ש-20 שבועות מרגע הבקיעה מסוגלים להגיע למשקל של 25 ק"ג, ולפעמים אפילו עד ל-40 ק"ג.

 

והמשקל העודף הזה לא תורם להם שום דבר חוץ מבעיות תפקוד: תרנגולי ההודו לא מסוגלים לעוף, והכבדים שבהם אפילו מתקשים לדדות על הרגליים. בעיה נוספת היא שאזור החזה של הזכרים כל-כך התנפח, שהוא פשוט מפריע להם להתקרב לנקבה מאחור ולתת עבודה.

 

אז איך בכל זאת הם מתרבים? בשביל זה המציא המדע המודרני את ההפריה המלאכותית. המגדלים לוקחים זרע מהזכר, מחלקים אותו למנות מדודות ומחדירים אותו למקום שבו השמש לא זורחת אצל כל נקבה. הפרוצדורה הזאת מתרחשת פעם בשבוע, שישה חודשים בשנה, וזה בדיוק מה שהרג לעופות האלה את שמחת החיים הקצרים: אילולא ההפריה המלאכותית, לא היה משקלם מגיע למספרים הדמיוניים שכבר הזכרנו, והתרנגולים מצידם לא היו צריכים את שירותיו של האדם לצורכי רבייה.

 

אנא הודי

אם זה לא מספיק מידע מיותר על עוף שבמקום קוקוריקו עושה גובלגובל, הנה באה שירה ומחזירה אותנו לנקודה הרבה יותר יסודית: "האם תרנגול הודו הוא בכלל הודי?". אז ראשית, באנגלית ובצרפתית קוראים לו דווקא "טורקי". ושנית, גם זאת דיסאינפורמציה. הציפור המקורית הגיעה מאמריקה, שם כינו אותה האינדיאנים הילידים בשם "קסוהקסולוטל"; ניתן רק לשער כי אינדיאני שממש אהב הודו, נאלץ להתמודד עם התיוג של אהקסולוטליסט.

 

במאה ה-15 יצאו מסעות גילוי גדולים אל העולם החדש, וההודו מצא את דרכו בחזרה לאירופה באדיבות סוחרים פורטוגלים וגם טורקים - מה שמסביר למה בשפות האירופיות הוא מזוהה עד היום עם טורקיה. ומה קשור הודו? פשוט מאוד: באותם ימים זרמו לאירופה סחורות אקזוטיות רבות מתת-היבשת המטונפת, במיוחד מהעיר כלכותה.

 

ככה השתרשה טעות היסטורית בקרב מי שחשב שהציפורים עם השליכטה על האף הגיעו מאותו נתיב, וזה מה שנשאר: בדנית ובהולנדית קוראים להן "תרנגולי כלכותה", ואצלנו ובספרד העדיפו את הגישה הכללית שדבקה ב"תרנגולי הודו".

 

יען ואמו

את הספיישל סוגר דור עם עוד שאלת עוף-טופיק: הוא רוצה לדעת אם היען ובן דודו האמו יכולים לחלות בשפעת העופות. חד-משמעית כן, משיב האימונולוג ד"ר אורלב לוי-ניסנבאום. ועל פניו זה קצת מפתיע את מי שמופתע מדברים כאלה, כי שני המכונפים דלעיל רחוקים מלהיות תרנגולות פשוטות.

 

היען מגיע לגובה של שניים וחצי מטרים ולמהירות קרקע של 65 קמ"ש ביום טוב; האמו דומה לו, אבל הוא קצת יותר נמוך, קצת יותר קל ועם הרבה פחות יחסי ציבור. רק מה, השפעת הקטלנית לא מבחינה בין עוף לעוף. מבחינתה היען והאמו הם בסך הכל תרנגולות על סטרואידים.

 

נגיף שפעת העופות הגיע במקור מעופות שחיים בטבע, והתפשט לעופות מבוייתים כמו תרנגולות וברווזים. כיום חשופים כל העופות לנגיף המזיק במידה מסוימת, והוא מצידו מצליח לעבור אבולוציה ולפתח זנים חדשים שידביקו גם עופות חסינים יותר. כך התגלה גם זן ספציפי (Q/72420/96, אם נתקע לך הסמול-טוק) שזכה לכינוי "שפעת העופות של היענים". למזלם של אלה, ההשפעה של הנגיף הסתכמה בשפעת קלה אך לא ממיתה. האמו לעומת זאת חטף אותו חזק, עד כדי פגיעה במערכת העצבים.

 

 

כך או כך, מכיוון ששפעת העופות יכולה להוציא להורג להקות עצומות של ציפורים ולהתפשט הלאה במהירות, המדיניות העולמית מצווה להשמיד מיד את כל העופות ברדיוס נרחב מסביב למוקד ההדבקה. זה קרה רק בשנה שעברה, ונגמר בטוב וברע. בחלק הטוב, הנגיף ההוא גווע מעצמו. מצד שני, כדי למנוע את התפשטותו נשחטו ברחבי העולם עשרות אלפי יענים.

 

אלה היו הרבה יותר מדי שניות על עופות הרבה יותר מדי מטופשים.