קדם אוסקר אצל השוורצים

בראבא וסידר השתתפו במסיבה לכבוד הסרט "הערת שוליים" בביתם של שנית וסם שוורץ בבוורלי הילס. האירוע התקיים בחסות פסטיבל הסרטים הישראלי

 

ביום חמישי בערב נערכה מסיבה בביתם של שנית וסם שוורץ בבוורלי הילס לכבוד הסרט הישראלי "הערת שוליים", המועמד לאוסקר. הערב נערך בחסות פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס העומד להפתח באמצע מרץ. כוכב הסרט, שלמה בראבא, הגיע למסיבה זמן קצר לאחר שנחת בל.א. עם עיניים טרוטות שינה לאחר שלא ישן במשך 40 שעות רצופות.

ראשון המגיעים למסיבה היה הבימאי יוסף סידר ואשתו ורד שנחתו בל.א. (כל אחד בנפרד) שבוע קודם לכן. בראבא הגיע למסיבה באיחור אופנתי של שעה וחצי כשהוא מתנצל: "אמרו לי להגיע עד שש וחצי בערב ועכשיו שש וחצי, לא?" ואחר כך הוסיף: "וואו. איך שכולם רגועים כאן בלוס אנג'לס, אין מלחמות, אין דאגות" הוא אומר בכניסה לבית השוכן בהרי בוורלי הילס ומשקיף לעבר נוף מרהיב של העיר.

 

 

עדת צלמים וכתבים של העיתונות המקומית וזו של הארץ עטה עליו בהבזקי מצלמות, ומקרופונים נדחפו אליו מכל עבר וליוו אותו משולחן המשקאות לשולחן הכיבוד ומשם לחצר הבית המפואר בבוורלי הילס.

 

"אני, איך אומרים, יש לי ג'ט לג? מה השעה עכשיו בארץ? ארבע וחצי לפנות בוקר? טוב, לא פלא שאני כזה סהרורי".

 

למרות הג'ט לג והמחסור בשינה, בראבא לא איבד את חוש ההומור ובעודו מתפעל מהבית המפואר, אמר: "אני "פרח" מנתניה והנה אני פה וכולם מתעניינים, מה אני אוכל ומה אני לובש, ממש כמו סלבריטאי, חשבתי שזה נגמר לאחר שזהו זה ירדה, והנה מתחולל כאן מחול שדים שלם מאז שהפכנו למועמדים. התחלתי להתייעץ עם רב אם לעשות הגנות נגד עין הרע".

 

היית יכול לראות את עצמך גר כאן?

"ממש לא. כיף לבקר, אבל הבית תמיד יהיה בארץ".

 

הספקת לראות את הסרט האיראני?

"כן והוא מצויין וגם עוסק בסכסוך בתוך המשפחה, כך שבסופו של דבר הם לא כל כך שונים מאתנו. מסתבר שכל אחד מאתנו הוא סכסוך משפחתי מהלך. מלחמה בתוך המשפחה, זה שדה הקרב העקוב ביותר מדם. אנו מדברים על שלום בין מדינות, אבל מה עם שלום בתוך הבית? זוהי חתיכת מלחמת עולם בתוך המשפחה, אז אולי צריך להתחיל בבית לפני שמתחילים לדבר על שלום בין מדינות. אני והורי למשל, לא התפייסנו עד שהם נפטרו ואז היה כבר מאוד קשה להתפייס".

 

אתה חושב שיש להערת שוליים סיכוי לזכות?

"זו תהיה הפתעה גדולה אם נזכה. בינתיים הסרט האיראני הוא המתמודד הכי רציני שלנו. אבל מי יודע? בדרך כלל זוכה הסרט שלא מצפים ממנו לזכות. אני מקווה שנהיה מופתעים לטובה ביום ראשון".

 

מה הספקת לעשות מאז שנחתת פה?

"לא הרבה. הייתי צריך ללכת למדידות בשביל הטוקסידו, הרגשתי כמו בר רפאלי".

 

אתה מופתע מהטררם הגדול מסביבך?

"מאוד. אני בעיקר נבוך מכל ההמולה הזאת סביבי, נראה לי שזה יצא קצת מכל פרופורציה" הוא אומר ומסתכל על עדת הצלמים העומדים בהיכון עם המצלמות והמקרופונים השלופים. "כולם פתאום מקשיבים לך ואתה צריך לומר דברים בעלי משמעות ואני לא הכנתי שום דבר כזה. אולי אני צריך לומר שהגיע הזמן שנתעורר ונמנע מלחמה מיותרת? משפטים גדולים כאלו. האמת שאני די הולך על עננים. זה די סוריאליסטי להיות כאן בדרך לטקס האוסקר. כשהיינו ילדים, האוסקר נראה לנו מושג רחוק כזה, לא נתפס ממש והנה אנחנו חלק ממנו. אני צריך לקחת חצי כדור הרגעה מייד, כי עוד רגע זה הופך להתקף חרדה".

 

מנכ"ל הפסטיבל, מאיר פניגשטיין, קורא בשלב הזה לבראבא לומר מספר מילים למקרופון. הוא מנסה להתחמק ולסרב באדיבות, "לא הכנתי שום דבר", אבל פניגשטיין לא מניח לו ובסוף בראבא שלא הפסיק לדבר ולהתראיין מאז שהגיע למסיבה, מתרצה ולוקח את המקרופון ואומר מספר מילות תודה למארחים.

 

 

עוד הגיעו למסיבה, משה אדרי בעל חברת הסרטים יונייטד קינג, שהגיע בטיסה עם בראבא, הקונסול הישראלי בלוס אנג'לס דיוויד סגל, המפיקים אבי לרנר ודני דימברוט והשחקנית איילת זורר המתגוררת בוניס ביץ'.

 

למחרת בבוקר, יום שישי, אני שוב פוגשת את בראבא על השטיח האדום בקודאק תיאטר. כל המועמדים לאוסקר הגיעו למפגש עם העיתונות ולצילומים אחרונים, יומיים לפני היום הגדול. כולם הגיעו זאת אומרת, חוץ מהבימאי של הסרט האיראני, אסגר פרהאדי שלא הגיע. ההסבר הרשמי שנתנו בסוני לאי הגעתו של זה, הייתה שהוא לא מרגיש טוב. למשה אדרי היה הסבר אחר: "הוא מפחד מבראבא".

 

הספקולציה שרצה כמובן היתה שהוא לא הגיע בגלל המשלחת הישראלית של "הערת שוליים". סידר עצמו אמר שאינו מופתע שהבימאי האיראני לא הגיע, אך לא פירט.

 

ליאור אשכנזי שהגיע רק בבוקר יום שישי ללוס אנג'לס, לא השתתף באירוע ונשאר לנוח בבית המלון בוורלי הילטון, הנמצא בבעלותו של הישראלי, בני אלג'ים. באותו מלון אגב, נפטרה וויטני יוסטון.

 

אז בראבא, איך ישנת?

"ישנתי טוב, קיבלתי את הסוויטה של וויטני יוסטון".

 

הצלחת להתגבר על הג'ט לג?

"עדיין לא והשמפניה לא עוזרת. הגוף שלי מלא בשמפניה מאתמול, אני צריך לעשות עכשיו חוקן".

 

אז הטוקסידו כבר מוכן?

"כן, אבל עם הנעליים שיגעו אותי. שלחו אותי לחנות מיוחדת לנעליים שמכינים למועמדים לאוסקר. מסתבר שהנעליים שנועלים המועמדים צריכות להיות מבריקות בדיוק במידה הנכונה ושלי לא היו מספיק מבריקות. על הכל חושבים האמריקאים".

 

ממה אתה הכי פוחד?

"מלתת ראיונות באנגלית".

 

בסוף לא הייתה לו ברירה, ובראבא נאלץ לשבור את השיניים עם האנגלית בראיונות לתקשורת הזרה.