החוק מאפשר לבית המשפט לחייב את המפרסמים ומפיצי העלונים לשלם למתלוננים על הפרת החוק פיצויים ללא הוכחת נזק של 1,000 שקל, מלבד פיצויים על כל נזק ממשי שנגרם מהלכלוך או מהדבקת המודעות.
התיקון מאיים להוות בעיה למפלגות השונות בהפצת חומרי תעמולה אם וכאשר יוקדמו הבחירות על פי השמועות בכנסת. יוזמי התיקון, הח"כים זבולון אורלב (הבית היהודי) ודוד אזולאי (ש"ס), התכוונו במקור רק להוסיף לחוק את הפיצוי ללא הוכחת נזק.
אבל במהלך החקיקה הוכנסו בחוק שינויים כתוצאה מהלחצים שהופעלו על הוועדה מצד כל המתפרנסים מהעסק הזה (פרסומאים, בתי דפוס, חברות הפצה וכו'). לפיכך ניתנו מספר הקלות כדי לצמצם את הנזק הכלכלי הצפוי להם, לדבריהם, מריסון הפרסומת המזהמת שנהפכה לפיגוע סביבתי.
התיקון לא יחול על מפרסם או מפיץ שקיבל היתר להפצת הפרסומת (מבעל הבית, ועד הבית וכו'); או אם הפיץ את העלונים בתיבות הדואר; או אם הפיץ פרסומת צמודת מגנט על דלת דירה או נתלית על ידית הפתיחה של הדלת; וכן על חוברות המכילות 50 עמודים ומעלה שהונחו על מפתחי דירות או בתים.
פרצה נוספת שקיימת בחוק נובעת מאי הבהירות לגבי שרשרת האחריות. דיירים שנפגעו מהזיהום יכולים לתבוע רק את המפרסם או הפרסומאי אם ניתן לזהות אותם מהעלונים. אבל הם יכולים להתחמק מאחריות אם יטענו שהזהירו את המפיצים ויגלגלו את האשמה על החוליה האחרונה והחלשה בשרשרת של המחלק המסכן שמתפרנס בקושי מהחלוקה.
אלא שהיום עלה בוועדה הספק אם החוק יתקבל סופית במליאה בימים הקרובים. התיקון אושר למרות שבממשלה הדעות עליו חלוקות. המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקלות שנקבעו ועומד על איסור גורף של הפצת דואר זבל בבתים. משרד המשפטים מוכן לקבל את ההקלות אבל מתנגד לפיצוי ללא הוכחת נזק. עד שיגיעו להסכמה יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) מעכב את הגשת החוק לאישור מליאה.