הרווח האידאלי בין אחים: כל היתרונות - והחסרונות

כדאי להביא עוד ילד לעולם כשאחיו הבכור כבר גדול ועצמאי, או דווקא בהפרש קטן "כדי שיהיו חברים"? הפסיכותרפיסטית ליאת קרן מסבירה מה ההשלכות של כל בחירה, ואיך מתמודדים עם הקנאה, התחרותיות ושלבי ההתפתחות השונים של הילדים

הורים רבים מתלבטים בשאלה "מתי להביא ילד שני?" אמנם יש מחקרים המצביעים על שלוש שנים כפער אידאלי בין הילד הראשון לשני, אולם הניסיון המקצועי והאישי שלי מראה כי האידאל הזה מוטל בספק. מדוע?

 

ובכן, התשובה פשוטה: כמו בכל דבר, כך גם לפער גילאים שונה בין הילדים, בין שנעשה מתוך בחירה ותכנון מראש ובין שלא, יש יתרונות וחסרונות.

 

כתבות קודמות של ליאת קרן:

• 7 עצות שיעזרו לכם לחיות בשלום עם הטלוויזיה

איך להעביר לילד מסרים במשחקי קופסה וקלפים?

אל תסדרו במקומם: ללמד את הילדים מהי אחריות

אפשר גם אחרת: לחגוג יום הולדת בלי להגזים

 

שום מחקר לא יוכל באמת לענות על שאלת הפער, כיוון שבסופו של דבר התשובה אינדיבידואלית. שיקולים כלכליים, בריאותיים ומשפחתיים יכולים להשפיע מאוד על החלטות הנוגעות להרחבת המשפחה, ואין חוק אחד לכל. כל משפחה מה שמרגיש נכון וטוב עבורה.

 

בין שהרווח נוצר מבחירה ובין שמתוך אילוץ, חשוב להיות מודעים להשלכות על הילדים, כדי שתוכלו להיערך ולתת להן מענה:

 

הפרש קטן משלוש שנים

בין גיל שנה לשלוש הילד מזדהה עם ההורה ומחקה אותו, ולומד כך כישורים התנהגותיים, מילוליים ורגשיים. הוא מתקדם בהדרגה ממצב של תלות לעצמאות, מתוך הבנה שהוא ישות נפרדת מהוריו.

 

במקביל, בתקופה זו הוא גם מנסה להשיג שליטה מלאה בגפיו: הליכה, אכילה בעזרת סכו"ם, לבישה והסרה של חלקי ביגוד וכו', ומתמודד גם עם תהליך שליטה בצרכים וגמילה מחיתולים.

 

הילד מחבר מילים למשפטים ומתחיל להשתמש בשפה ככלי לתקשר ולהשיג את מבוקשו. מופיעים גם ניצנים של התעניינות חברתית, מתוך המקום הבטוח של הקרבה להורים. למשל, כשהולכים לחברים יעזוב הפעוט את הוריו וילך לחקור את השטח כשהוא חוזר מדי פעם לוודא שהם שם.

 

יתרונות:

• העובדה שהזיכרון לטווח ארוך עדיין לא התפתח, מקלה על הילד לקבל את אחיו החדש כמצב קיים. הוא לא יזכור זמן ללא אחיו, ונדמה יהיה לו כאילו תמיד גדלו יחד.

 

• הילד נמצא בשלב של פיתוח יכולות וחקירת האני והאחר. תינוק שנוסף בשלב זה למשפחה הופך מיד למושא נוסף להתעניינות ולחקירה.

 

• להורים נוח ששני הילדים נמצאים כמעט באותו שלב התפתחותי: הם יכולים לשחק יחד, ללכת לאותם סרטים והצגות וליהנות מאותם חוגים, לפחות בשנים הראשונות.

 

חסרונות:

• חלוקת הזמן והמשאבים עבור ההורים תובענית יותר.

 

• אותה נוחות של ההורים עלולה לבוא על חשבון פיתוח האינדבידואליות של הילדים, ויש לתת על כך את הדעת.

 

דרכים להתמודד עם הפרש הגילאים:

• נסו להקדיש לכל ילד זמן אישי במחיצתכם. רצוי לעשות זאת באופן המובנה בשגרה המשפחתית, ולפחות פעם בשבוע.

 

• היו ערים ותנו מענה אישי לצרכים ולרצונות השונים של כל ילד. למשל, פיתוח כישורי שפה או מוטוריקה אם הדבר נדרש, או העצמת נטייה טבעית של הילד לתחום מסוים, כמו מוזיקה.

 

• עודדו את הילדים ליצור חברויות בנפרד, למשל באמצעות קביעת מפגשים עם חברים מהגן אחרי הצהריים.

.

הפרש של שלוש שנים

בגיל שלוש, השלב המוקדם הראשון שבו יש תלות של הילד בהורה מגיע פחות או יותר לסיומו. כעת הילד עצמאי יותר, נפרד מהוריו ולרוב כבר יוצא מהבית למסגרת חינוכית. הוא מגלה התעניינות במשחקים חברתיים עם בני גילו, הוא לרוב גמול מחיתולים, ורבאלי ויודע להביע את רצונו במילים, כמו גם להשיג את מבוקשו בעצמו (להביא משחק מהחדר וכדומה).

 

יתרונות:

• בהפרש גילאים כזה יכולים ההורים להקדיש את מלוא תשומת הלב והמשאבים להתפתחותו של הילד הבכור.

 

• שלוש שנים מאפשרות לקדם את הבכור לעצמאות ועדיין לפתח קשר קרוב ושיתופי בין האחים.

 

• להורים נוח להתרכז בצרכים של ילד אחד בשלוש השנים הראשונות לחייו, וכשהוא פחות זקוק להם להתפנות להוספת תינוק למשפחה.

 

חסרונות:

החסרונות בפער כזה בין ילדים נובעים מהעובדה שלקראת גיל שלוש מתפתח אצל הילד זיכרון לטווח רחוק (פרט אולי לסיטואציות שנצרבו בתודעתו קודם לכן). ילד שמקבל אח אחרי גיל שלוש אמנם עצמאי יותר, אך היו לו שלוש שנים שבהן הוא היה הנסיך של הבית ופתאום נכנס יצור קטן וצווחן שמסב ממנו את תשומת הלב ומפר את האיזון שבו הורגל.

 

פעוט בן שלוש לא ישכח את השנים שבהן כיכב, וירצה את מקומו בחזרה. הוא ינסה להחזיר לעצמו את ההילה בדרכים של פעוט בן שלוש: רגרסיה (לדוגמה יחזור להרטיב), התנכלויות לתינוק, כעס כלפי ההורים, התקפות זעם, תחרותיות וקנאה.

 

דרכים להתמודד עם הפרש הגילאים:

• לשריין לבכור זמנים שהם "שלו", זמן קבוע לבילוי עם אמא וזמן קבוע עם אבא, אפילו פעם בשבוע. נסו לשמור על זמן השכבה שמוקדש לו, עם הקשבה לסיפורי היום שלו ומילים חמות לפני השינה. לילד יהיה קל יותר לקבל את הזמנים שבהם אתם לא פנויים אליו אם ידע שיש זמן שבו אתם שלו.

 

• שתפו אותו ובקשו את עזרתו, למשל בהבאת חיתול להחלפה או הרמת צעצוע שנפל - ובעיקר בהצחקת התינוק! עזרה תורמת לתחושת הבגרות והאחריות, החשובה כמובן בהתפתחות עצמאותו וביטחונו העצמי של הילד, אך לא פחות חשובה מהסיפוק המתקבל ביכולת לשמח אחר. פתאום יהיה ערך לילד מעבר להיותו "בוגר" ו"אחראי", תכונות המשלבות גאווה ומועקה גם יחד, כיוון שכאמור הוא אולי רוצה להישאר קטן. היכולת להצחיק מעניקה תחושת סיפוק מיידית וגוררת תגובה חיובית מכל הנוכחים.

 

• דברו עם התינוק על אחיו הנפלא, בנוכחותו, והכניסו תכנים שיעצימו את האח הגדול. למשל: "אתה יודע שיש לך אח מקסים שיודע כבר את כל הצבעים?", "אתה יודע שאח שלך משחק כדורגל נהדר עם אבא ויום אחד הוא ילמד גם אותך?" ועוד. הדבר מעביר לבכור את המסר שאף על פי שאתם עסוקים בתינוק אתם עדיין רואים אותו ואת היכולות שלו, וכך יקטן הצורך שלו להילחם על מקומו ולמשוך תשומת לב בצורה שלילית.

 

 

הפרש גדול משלוש שנים

מגיל ארבע לערך מפתח הילד מודעות סביבתית. הוא סקרן וצמא ללמוד את הסביבה על חוקיה ואנשיה.הוא לומד ומפנים קודים חברתיים ומקדם את כישוריו כדי לרכוש חברים ולשמור על חברויות קיימות וחדשות עם ילדים אחרים בסביבתו.

 

הילד יודע להבחין בין טוב ורע, מותר ואסור, עיקר וטפל. הוא מפתח שליטה וויסות עצמי ומבטא במילים את רגשותיו, צרכיו ומחשבותיו.

 

יתרונות:

• הפרש גילאים גדול מאפשר טיפוח והשקעת משאבים לאורך זמן בילד הבכור.

 

• קל יותר לשתף את הבכור בעזרה בבית ועם התינוק, אם כי יש להיות רגישים לצרכיו האישיים והחברתיים.

 

• הבכור בשלב התפתחותי שבו הוא מבין צרכים של אחרים, ובמילים אחרות: הוא ידע לשמור על השקט כשהתינוק ו/או אמא ישנים, לדוגמה.

 

חסרונות:

• הקשר בין האחים יהיה פחות שיתופי שוויוני.

 

• הילדים בשלב התפתחותי שונה ובאופן טבעי תחומי העניין שלהם יהיו שונים. דבר זה כמובן יכול להשתנות בגיל מבוגר יותר.

 

• הילדים מבלים פחות זמן משותף, כיוון שבשנים הראשונות, כשהפעוט נמצא יותר בבית, הבכור רוצה לבלות עם חבריו בחוץ.

 

• אם לא יצטרפו אחים צעירים יותר למשפחה, ימצא את עצמו גם הצעיר גדל בבית כבן יחיד.

 

דרכים להתמודד עם הפרש הגילאים:

• עודדו בילוי משתף של האחים שיאחד אותם באהבה משותפת, למשל בהרכבת פאזלים, משחקי כדור, משחקי מחשב ויציאה לקולנוע.

 

• נסו משחקי קופסה המתאימים למגוון גילאים והמחברים את כל המשפחה לחוויה משותפת.

 

• צאו לטיולים משותפים.

 

 

איך לקבל אח חדש?

לסיום, הנה כמה רעיונות להקל את קבלתו של תינוק חדש למשפחה, בכל הפרש גילאים מאחיו:

 

אהבה. עוד לפני הלידה ספרו לילד על הדבר המופלא שנקרא אהבה, ושאין לו גבולות. באהבה לא צריך להתחלק, כי יש מספיק לכולם! הוסיפו וספרו לו שעם כל תינוק שנולד הלב של ההורים מתרחב כדי להכיל את האהבה שנוספה. זה יעזור להסיר את החשש שהתינוק יתפוס את מקומו של הילד בלבכם.

 

מתנות. בניגוד למקובל, אני לא חושבת שנכון שהתינוק "יביא" מתנה לאח הגדול. הוא תינוק! גם האח לא צריך לתת לתינוק מתנה שדחפו לידיו ואין לו כל קשר אליה.

 

לעומת זאת, נכון בעיניי שההורים יקנו מתנות לשני הילדים, ואותן יתנו במעמד המרגש של הביקור בבית החולים, כמעין חגיגת הולדת קטנה והפיכתו של הבכור ל"אח גדול". בדרך זו הם מעבירים את המסר שהם מקבלים ואוהבים את שניהם במידה שווה ויש מקום לשניהם.

 

ההגעה הביתה. כפי שאתם מביאים את האח לבקר את אמא והתינוק בבית החולים, חשוב שיבוא לקראת השחרור שלהם הביתה. 

 

הורים רבים נוטים לחשוב שעדיף שהילד ימשיך בשגרה הנוחה, ילך לגן או בית הספר וכשיחזור אמא כבר תהיה בבית עם התינוק, אך ההפך הוא הנכון. ממילא הוא יודע שאמא הלכה ללדת והריגוש גדול, אז תנו לו להיות חלק מהחוויה ובמקום להפריד – שתפו.

 

כך התינוק לא "מונחת" עליו אלא הוא מביא אותו הביתה, יחד. זה מעצים את המעמד שלו כאח גדול, בטוח במקום שלו בבית. הוא שותף למעמד המרגש ובכך מחזק גם את תחושת היותו חלק אינטגרלי מהמשפחה.

 

הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער. לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן