ארבעים ואחת שנים חלפו מאז המפגש הראשון בין מכבי ת"א לפנאתינייקוס אתונה, ובינתיים חלקו שתי הקבוצות 25 מפגשים (12:13 למכבי), 23 סדרות רבע גמר בגביע אירופה לאלופות (12 למכבי, 11 לפאו) 39 ניצחונות באותן הסדרות ו-27 הפסדים. זו, אם תשאלו את מוטי חביב, או לפחות את אסי ישראלוף, מנת חלקן של שתי הקבוצות הללו, שלא פגשו זו את זו מעולם בסדרת רבע גמר.
כתבת ynet ספורט באתונה מדווחת:
הערב (ג', 22:00, ערוץ 10) יפתחו הקבוצות של ז'ליקו אוברדוביץ' ודייויד בלאט את הסדרה הראשונה ביניהן אי פעם, קשה להאמין, הא? ואם זה לא מספיק, לא חסרות סיבות לעניין סביב הסדרה הזו. קודם כל, מדובר בקרב על אחד מארבעת הכרטיסים לפיינל פור שייצא לדרך ב-11 במאי באיסטנבול. מדובר בקרב בין אלופת אירופה לסגניתה, ובין שני שועלי קרבות על הקווים: אוברדוביץ' ובלאט.
במדי פאו משחק, ואפילו מככב לאחרונה, אחד האקסים היותר מיתולוגיים של מכבי, שרונאס יאסיקביצ'יוס, שהוביל את הצהובים לשנתיים הטובות ביותר שידע המועדון, אולי אי פעם.
תהיה זו הפעם הראשונה אי פעם ששאראס משחק נגד מכבי. במדי הצהובים משחקים שני יריבים מרים של הירוקים: סופוקליס שחורציאניטיס ותיאו פפאלוקאס, שכיכבו במדי האויב באדום מבחינתה של פאו - אולימפיאקוס פיראוס.אך מעל לכל, זהו קרב בין שתיים מהיריבות הגדולות ביותר באירופה. מכבי ופאו, שרשמו את המפגש הראשון ביניהן אי שם בדצמבר 1971, ושיחקו זו מול זו כאמור 25 פעמים. הירוקים ינסו להשוות את המאזן הערב ל-13:13. אך למרות כל זאת, מכבי לא הגיעה לאתונה כבר למעלה מחמש שנים.
על העייפות של מכבי דובר כבר מספיק, גם על חשיבות המשחק הראשון כבר נכתב יותר מדי. האמת? לא צריך להגזים. מכבי הוכיחה בשנה שעברה שגם במשחק השני אפשר לנצח בחוץ, פאו הוכיחה בעונת 2008/09 שגם אם מסיימים את שני המשחקים הראשונים ב-1:1 בבית, אפשר לנצח בחוץ פעמיים ולעלות.
ועכשיו - לגופו של משחק. החדשות הטובות מבחינתה של מכבי הן שפאו לא חסינה מהפסדי בית. העונה נוצחו הירוקים שלוש פעמים ב-O.A.K.A, ובשנתיים האחרונות זה קרה להם חמש פעמים. והיריבות? לא רק צסק"א, גם אוניקס קאזאן, אמפוריו ארמני מילאנו, ולנסיה וריטאס וילנה ברשימה.
מצד שני, פאו קולעת העונה בבית פחות טוב מחוץ לקשת מאשר במשחקי החוץ. אם לשים בצד את ההפסד לצסק"א, היוונים נעצרו בשאר ההפסדים בשנתיים האחרונות על ארבע שלשות בממוצע להפסד בית, כך שכל עוד אין לך את ננאד קרסטיץ' או אנדריי קירילנקו, כדאי לעצור את קלעי השלשות בירוק כדי לחזור מאתונה עם ניצחון.
הרבע הקריטי במשחק צפוי להיות דווקא השלישי. בכל שלושת ההפסדים של פאו העונה היא לא ידעה לחזור מההפסקה, ונקלעה לפיגור ממנו היה לה קשה לחזור. מצד שני, מכבי נוצחה העונה חמש פעמים בחוץ, כשבכל אחד מהמקרים היא מפסידה את הרבע השלישי, עם מאזן סלים כולל של 91:63.
המפתח, בעיני, מבחינת הסגל הצהוב נמצא כמו בקבוצת פוטבול בשני צידי המגרש: סמית' בהגנה וקית' לנגפורד בהתקפה. בגלל שמדובר במשחק חוץ, ויותר מהכל אסור לתת לגארדים היוונים להיכנס לקצב, שחקן ההגנה מספר 1 של מכבי חייב לנטרל את הקו האחורי של הירוקים, והגיע הזמן שסמית' יעשה זאת על הבמה המרכזית של הכדורסל האירופי.
בהתקפה, כדאי לקחת בחשבון שמסופו לא נראה הרבה. אוברדוביץ' מכיר אותו יותר מכל מאמן באירופה, וישלח שמירה כפולה או משולשת על הסנטר היווני, שבכושרו הנוכחי ייאלץ למצוא שחקנים חופשיים.
מי שיהיה כנראה יותר חופשי מהאחרים הוא לנגפורד, הגארד שנע הכי הרבה במכבי בלי כדור. האיש שמאחורי הגופייה מספר 22 הוא שחקן ההתקפה הטוב של מכבי, בכלל ובעיקר בחוץ, הערב, לאחר 40 משחקים ביורוליג, מגיע המבחן האמיתי שלו.

לשני המפגשים שיתקיימו מחר נתייחס ב"יורוליג פוסט", בינתיים נתרכז במשחק בין ברצלונה לקאזאן. על הנייר, קרב קצוות, מחוץ לנייר? אפילו יותר. קאזאן נוצחה בשלב הבתים רק שלוש פעמים, כשבשני מקרים מדובר בקטאלונים שחתומים על הניצחונות. הרוסים עשו את שלהם בכך שהם עלו להצלבה, וברצלונה תגיע השנה מרוכזת מתמיד, לאחר ההדחה המוקדמת בשנה שעברה בידי פנאתנייקוס.
בקאזאן קלעו ארזם לורבק, חואן קרלוס נבארו ושות' 93 נקודות, באחד ממשחקי ההתקפה היותר טובים שלהם העונה. בספרד לא עברה אוניקס את טווח החמישים נקודות, כך שקשה לראות כיצד צ'אק אידסון ושות' ייפלו דווקא הפעם.
המפתח - השליטה בכדור. במשחק ברוסיה רשמו שחקני קאזאן לא פחות מ-17 איבודי כדור, לעומת שבעה בלבד של בארסה. בספרד חטפו שחקניו של צ'אבי פסקואל 16 כדורים (ארבעה של הוארטס), לעומת שישה בלבד של הקאזאנים. עם כאלו מספרים, אין לרוסים סיכוי.