החלמה מהירה עם טלה וחומוס

אחד הסימנים הראשונים לכך שאתם מחלימים ממחלה הוא הרעב. רפי אהרונוביץ' החלים משפעת האביב תוך שהוא עובר בין מסעדות ומאפיות שמחזקות אותו עם כל ביס. בונוס: הוא גם מלמד להכין חומוס עם בשר

מזג האוויר מתעתע, רגע אחד אני מזיע כאילו עמלתי קשות בחדר הכושר, ורגע אחר אני מהדק את הג'קט הקליל נגד הרוח הקרירה, מה הפלא שנעשיתי חולה? שבת בבוקר, אני מקים את עצמי בקושי מהמיטה. מכין קפה, ועוד אחד. תה פשוט גורם לי להרגיש חולה. לובש בקושי את בגדי הספורט, זוחל לחדר הכושר. לאט-לאט הגוף מתעורר. החולי והעייפות מתפזרים. אחרי המקלחת אני מתחיל לחוש הרגשה מוזרה שלא הרגשתי כבר מספר שעות.. אני רעב! מצלצל ומעיר את הגברת. "איך אתה מרגיש?", "רעב!", אני אומר. "בריא!", היא מסכמת.

 

עוד בערוץ האוכל:

כך מכינים סטייקים בבית: מדריך וטיפים

אל תשכחו חומוס: פיתות ביתיות

טלה פרימוורה: קציצות כבש אביביות ועוד

 

שדרות ירושלים מצד ימין, בנסיעה דרומה. עצירה קצרה ב'בורקס שמש'. בחיים לא ביקרתי שם, אבל גם בורקס וגם שמש ביום סגריר - אני חייב לנסות. העפתי מבט בויטרינה. העין המקצועית שלי לפחמימות הבינה מיד שהכל נראה שגרתי חוץ ממשהו אחד - בורקס תרד וגבינה: עגול, תפוח, פריך ועם שיזוף נאה במקומות הנכונים. טעמתי וצדקתי. מעולה! חלקנו אחד, ארזנו שלושה לשעת חירום. קנינו שם גם מספר בקלאוות, אבל לאחר מכן נוכחתי שהעין שלי לא משהו בזיהוי בקלאוות, הן היו תפלות ויבשות. אבל בפירוש אשוב לשם לבורקס.

 

 

עשרים דקות אחרי - משולשת אצל אבו חסן, זה שפתוח בשבת. כרגיל טעים וכרגיל חשבון זה לא הצד החזק שלהם. שני מלצרים, כל אחד עושה לך חשבון וההפרש ביניהם 15 ₪. בארוחת חומוס באחוזים, זה בערך כמו לקנות עוד אוטו. בלי כל קשר, לבוא לאכול, לקחת גם הביתה, טעים פחד. רק הרעש והצעקות הפרו את שלוות השבת שלי.

 

למחרת עצרתי לתדלק ביגאל אלון. נכנסתי ל'פונדק איילון'. אני חולה על המקומות האלה. הם למעשה נוף נעוריי. להם אני חייב את חוויותיי הגסטרונומיות המוקדמות. ישבתי על הדלפק, שם כל האקשן. צלוחית של חסה, בצל ושום בתיבול חומץ אגרסיבי במיוחד הונחה מולי. היה לי טעים. זה אולי לא מקצועי להגיד אבל זו החסה עליה גדלתי. בבית אמי היו בטוחים שאם החסה לא עומדת בטונה חומץ ושום לפחות כמה שעות לפני האוכל, היא לא מוכנה לאכילה. ליד זה - כרוב כבוש טעים. ביקשתי תוספת משניהם. שיפודי הכבש היו בינוניים, אבל המג'דרה לידם הייתה טובה. קינחתי, איך לא, בבוואריה אוורירית, התשובה שלנו לטירמיסו. עוגת ספוג ספוגת רום, מצופה בשפע סירופ (בטעם) שוקולד ואגוזים קצוצים. נהניתי. בריא יחסית, שמח וטוב לב, מרגיש צעיר ב-30 שנה פלוס, חזרתי הביתה.

 

בערב המשיכה אצלנו האווירה הנוסטלגית. שמעתי אריק לביא. איזה מילים, איזה הומור. נזכרתי שכשהגדול היה קטן, ישבנו הגברת ואני איתו בשורה הראשונה בבית לסין בהופעה של אריק לביא. באמצע השיר - זה שחלק מהמילים שלו מדברות על נמל וזונות, שאולי הן סובבות פה חופשי (אם אני זוכר נכון) - הוא עצר את התזמורת, קרב אלינו, התכופף ואמר "תסביר לילד מה זה נמל". סיפור אמיתי.

 

 

מורעב, הסתכלתי על החומוס שהבאנו הביתה בשבת. הוא הסתכל עליי. נזכרתי בכל המיתוסים שאומרים שחומוס טעים רק בשעה ראשונה להכנתו והחלטתי לא לוותר. נשדך לו טלה ועגבניות.

 

תבשיל טלה על חומוס

אפשר גם על טחינה

 

המרכיבים (ל-6 סועדים): 

1.200 ק"ג בשר טלה טחון גס

3 כבדי עוף

3 בצלים קלופים וחתוכים לקוביות

3 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות

2 גמבות אדומות, חתוכות לקוביות קטנות

2 שיני שום קצוצות

2 עגבניות מרוסקות בפומפייה גסה

מעט קינמון

מעט פלפל אנגלי

1 כף רסק עגבניות

שמן זית לטיגון

1 כוס יין אדום

 

אופן ההכנה:

1. מתחילים בערך כמו סוג של בולונז או ראגו: בשמן זית מאדים את הבצל ומוסיפים גזר, גמבות ושום. מוסיפים את הבשר, מתבלים בקינמון ופלפל אנגלי ומערבבים מספר דקות על מנת לפורר אותו.
2. חותכים כל כבד לשניים, מוסיפים ומכניסים גם את הרסק. מטגנים יחדיו.
3. מוסיפים את היין והעגבניות המרוסקות, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים כ-30 דקות, עד שהרוטב מצטמצם.
4. מניחים בצלחות עמוקות של מרק, כף גדושה מהחומוס ועליה 2 כפות מתבשיל הטלה. יוצקים למעלה שמן זית ואוכלים בתיאבון.

 

"נו, איך?" שאלתי את הגברת, אחרי שגמרנו חצי סיר לבדנו. "האמת", היא אמרה, "אני לא מבינה למה אתה טורח כבר שעה במטבח, היינו קופצים לאכול חומוס עם בשר, זה היה יוצא אותו הדבר". אני חולק עליה, אבל אתם תשפטו.

 

• לאתר של רפי אהרונוביץ'