נציגת המדינה, עו"ד אפרת מנדל, טענה כי "הפתרון המוצע יאפשר לקיים את שלטון החוק למרות הבעייתיות שבו". השר בני בגין, שניהל מטעם המדינה את המו"מ מול תושבי מגרון, אמר כי "נקודת המוצא של ההסכם היא כיבוד פסק הדין בדרכי שלום ככל שאפשר. הצבת מגרון הייתה שגגה, אבל הבנו את תחושת השליחות של התושבים ולכן רצינו להגיע לאותה פשרה".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
בנקודה זאת הקשתה השופטת מרים נאור על השר בגין, ומתחה ביקורת על העובדה שהמו"מ על הפינוי כלל רק את המדינה ואת תושבי מגרון.
"מדוע לא שיתפתם את העותרים במו"מ?", שאלה. "היכן היו העותרים הפלסטינים? אתם מנהלים מו"מ, ואיפה הם?".
השופטים סלים ג'ובראן הוסיף: "בתוך עמנו אנחנו יושבים. שלוש שנים זה לא שלוש שנים אלא חמש, שבע או שמונה. למה התושבים לא הסכימו לכך עד עכשיו? למה ההסכם הושג בזמן פציעות? איך ייראה שלטון החוק כשלא מקיימים פסק דין?".
עו"ד מיכאל ספרד שמייצג את העותרים הפלסטינים שטענו לבעלות על הקרקע, טען: "בפשרה יש כניעה מוחלטת של המדינה, כל זאת כשהמו"מ נעשה ללא כל פנייה לפלסטינים בעלי הקרקע. צדק מעוכב זה לא צדק. אסור להסכים לבקשה הזו שתייצר פרוצדורה חדשה - מועד ב' לפסקי בג"ץ".
נציגת המדינה עו"ד מנדל טענה שהמו"מ נעשה בתום לב, והשופטת נאור שאלה אותה: "מה יקרה אם הבנייה לא תסתיים בזמן?". מנדל ענתה "אנחנו מבצעים מעקב". נאור סיכמה: "אנחנו עוקבים מאז 2007".