קולטים את הענף: אתלטיקה בלונדון 2012

הכי הרבה תחרויות, הכי הרבה משתתפים, הכי הרבה אגדות, הכי הרבה עניין – אתלטיקה הייתה ונשארה מלכת הספורט. עכשיו השאלה היא מי יהיה המלך בלונדון: אוסיין בולט או יוהאן בלייק

הופעה ראשונה במשחקים האולימפיים: אתונה 1896.

מספר אולימפיאדות: 26.

מתי נכנסו נשים: אמסטרדם 1928.

 

על רגל אחת

כמות התחרויות הגדולה ביותר. מספר המשתתפים הגדול ביותר. הכי הרבה אגדות אולימפיות. בקיצור, מלכת הספורט. אתלטיקה היא הענף הכי פופולרי בכל משחקים אולימפיים, ולמעשה ענף הספורט הפופולרי ביותר בעולם שאינו כולל כדור (אם נתעלם לרגע מהודפי כדור הברזל).

 

כשזה מגיע למלכת הספורט, כל אחד מוצא עניין במשהו. ריצות, קפיצות, זריקות, הדיפות והטלות למיניהן, ואפילו קרב רב משולב אחד (קרב 10 או קרב 7) שדורש הצטיינות בכל התחומים.

 

 

גם בלונדון יעמדו תחרויות האתלטיקה את שיאה של האולימפיאדה. הן ייערכו בשבוע השני של המשחקים, כשגמר ה-100 מטר, הדובדבן שבקצפת, יתקיים ב-5 באוגוסט.

 

אם מייקל פלפס היה המלך של "קוביית המים" בבייג'ינג, על מסלול הריצה היה זה אוסיין בולט ששינה את סדרי העולם עם שני שיאי עולם ב-100 וב-200 מטר, ועוד שיא לקינוח ב-4X100 מ' עם נבחרת השליחים של ג'מייקה באצטדיון "קן הציפור". ואם ראיין לוכטה צפוי להיות היריב הגדול של פלפס בלונדון, יוהאן בלייק יהיה זה שינשל את בולט מהתואר ב-100 וב-200. בכל אופן, צפו לחגיגה ג'מייקנית. יה מאן.

 

המטרה: להגיע ראשון לקו הסיום, לקפוץ הכי גבוה/רחוק, לזרוק/להדוף/להטיל/ליידות למרחק הגדול ביותר, או לצבור הכי הרבה נקודות בקרב 10 או 7.

החוקים: יש איזה מיליון. נציין רק את החוק בריצות: פסילה אחת בזינוק – והביתה. תשאלו את אוסיין בולט.

 

 

המעצמות הגדולות

מדינות מזרח אירופה כיכבו במשך שנים, גם אם לדעת רבים חלק מהתוצאות הושגו באמצעים בלתי כשרים. בריטניה, פינלנד וגרמניה יושבות גם הן חזק בצמרת. אבל יש צמרת, ויש את ארה"ב. עם יותר מ-300 מדליות זהב ויותר מ-700 מדליות בסך הכל, נבחרת האתלטיקה האמריקאית יכולה לקחת חופש של 100 שנה – ועדיין אף אחד לא יסכן את המקום הראשון שלה.

 

כמובן שאי אפשר להתייחס לכל הענפים כמקשה אחת. ארה"ב ומדינות הקאריביים שולטות בשנים האחרונות בריצות הקצרות (בעיקר ג'מייקה), מדינות אפריקה בבינוניות ובארוכות (בעיקר קניה ואתיופיה), ומזרח אירופה בזריקות ובהדיפות.

האתלטים הגדולים: וואו, מאיפה מתחילים? כאמור, אתלטיקה היא הענף שהצמיח הכי הרבה אגדות אולימפיות לאורך השנים, מריי יורי בתחילת המאה הקודמת, ועד אוסיין בולט שחרך את המסלול בבייג'ינג ומאיים לעשות את זה גם בלונדון.

 

 

בין לבין אפשר למצוא את ג'ים ת'ורפ הכל-יכול, "הפיני המעופף" פאבו נורמי, ג'סי אואנס שהביס את היטלר, "הקטר הצ'כי" אמיל זאטופק, אשף הדיסקוס אל אורטר, הפנומנים האתיופים אבבה ביקילה והיילה גברסלאסי, דיקטטור הריצות הארוכות קנניסה בקלה מקניה, ברווז הזהב מייקל ג'ונסון, וכמובן קרל לואיס שנבחר לאתלט המאה.

 

בנשים, המקבילה הנשית של לואיס היא אתלטית המאה פאני בלנקרס-קון ההולנדית, עם הופעה לא נורמלית בלונדון 1948 – זהב מרובע ב-100, 200, 80 משוכות ו-4X100. אגדות נוספות הן ווילמה רודולף, בייב דידריקסון, פלורנס גריפית' ג'וינר , ג'קי ג'וינר-קרסי וילנה איסינבייבה, שתנסה לזכות בלונדון בזהב שלישי ברציפות במוט.

 

תחרויות האתלטיקה בלונדון 2012

תאריכים: 3 עד 12 באוגוסט.

מקום: האצטדיון האולימפי בפארק האולימפי. ריצות המרתון ותחרויות ההליכה ייערכו במול, בלב לונדון.

מספר משתתפים: כ-2,000.

 

תחרויות הגברים: 24 (ריצות 100 מ', 200 מ', 400 מ', 800 מ', 1,500 מ', 5,000 מ', 10,000 מ', 110 מ' משוכות, 400 מ' משוכות, 3,000 מ' מכשולים, 4X100 מ', 4X400 מ', מרתון. הליכה: 20 ק"מ, 50 ק"מ. קפיצות: גובה, רוחק, משולשת, מוט. וגם: הטלת כידון, הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, יידוי פטיש, קרב 10.

 

מספר תחרויות הנשים: 23 (שלושה הבדלים בלבד לעומת הגברים: 100 מ' משוכות במקום 110, קרב 7 במקום קרב 10, ואין תחרות הליכה ל-50 ק"מ).

 

 

מבנה התחרויות

ברוב תחרויות הריצה יש מוקדמות, רבע גמר, חצי גמר וגמר. בענפי השדה בדרך יש להשיג תוצאת מינימום במוקדמות כדי להעפיל לגמר.

 

הזווית הישראלית

ישראל מעולם לא זכתה במדליה אולימפית באתלטיקה. אסתר רוט-שחמורוב הגיעה לגמר ריצת ה-100 מ' היוקרתית במונטריאול 1976 וסיימה במקום השישי. קונסטנטין מטוסביץ' דורג חמישי בתחרות הקפיצה לגובה בסידני 2000, ודני קרסנוב סיים שמיני בגמר הקפיצה למוט בברצלונה 1992 ובמקום ה-11 באטלנטה 1996. גם אלכס אברבוך, גדול האתלטים הישראלים בכל הזמנים, העפיל לשני גמרים אולימפיים במוט – מקום עשירי בסידני 2000 ומקום שמיני באתונה 2004.