עוד ב-games:
מה עושה קאפקום כדי לנסות ולגרור את המותג שלה אל העשור החדש? שום דבר יצירתי או נועז במיוחד: היא פשוט לוקחת אותו יותר ויותר לכיוון האקשן. במילים אחרות Resident Evil: Operation Raccoon City, זו פשוט הדבקה של המותג על משחק פעולה סטנדרטי, או אולי תת-סטנדרטי, מגוף שלישי, וכאן נגמרת ההשקעה.
על שולחן השרטוטים Operation Racoon City נראה מבטיח. מעין Left 4 Dead מגוף שלישי, משולב ביכולת לשחק את "הצד האפל" של הסדרה. המשחק חוזר לימי הטרילוגיה המקורית העליזים, רק שבמקום לחוות את מגיפת הזומבים בעיר ראקון מנקודת מבט של אחד מהשורדים או הגיבורים שהגיעו למקום מבחוץ, אתם מגלמים סוכנים של תאגיד Umbrella, הגוף האפלולי שאחראי לכל הצרות.
חברי יחידת ה-USS של Umbrella הם השייטת 13 של התאגיד, האנשים שנשלחים לבצע את המשימות המסוכנות ביותר ולהוציא לחברה את הערמונים מהאש במקרה של פשלה - כמו הפיכת אוכלוסייתה של עיר בינונית לזומבים. בתור שכאלה אתם תקבלו את הציוד הטוב ביותר שחייל יכול לבקש וכן גישה לנוגדנים של וירוס ה-T, האחראי למגיפה. אתם גם תישלחו למשימות הכי מלוכלכות שיש. תצטרכו לאתר דגימות שננטשו בלב העיר על מנת שהתאגיד יוכל להמשיך בניסויים המעוותים שלו, לחסל עדים שיכולים להפליל את מעסיקיכם ואף לגנוב בחזרה מחזקת צבא ארה"ב, שגם הוא שלח כוחות למקום, ציוד שהיה שייך ל-Umbrella. הכל מותר במסגרת הגנה על האינטרסים הכלכלים והמשפטיים של אמברלה.
המשחקיות עצמה תהיה מוכרת מיד לכל מי ששיחק במשחק יריות ליניארי מגוף שלישי. למרות שתוכלו לשחק בתור כל אחד מארבעת חברי הצוות המיוחד, זה לא משנה יותר מדי את החוויה. תיאורטית יש לכל אחד מהם יכולות מיוחדות, אבל הן לא שימושיות במידה כזאת שתגרם לכם להרגיש בהבדל - לרוץ, לתפוס מחסה ולירות נותרת הנוסחה הקבועה עבור כל דמות.
גם בתחום היריות המשחק לא מתאמץ יותר מדי. הנשקים כולם מרגישים אותו דבר ואפילו מסבים בערך את אותו הנזק. ישנו הבדל קל בתחושה וביעילות בין רובה סער לרובה ציד, תודה לאל, אבל לא הצלחתי למצוא שום הבדל בין מבחר רובי הסער שהמשחק פיזר בדרכי.
לגבי חברי הצוות שלכם - הם לא שם בשביל משחקיות טקטית אמיתית, כמו בסדרת SOCOM או לאחרונה ב-Mass Effect 3. הם שם רק בשביל ההצגה, וכדי שלאויבים יהיו עוד משהו לירות עליו. לא רק שהם לא מועילים, הם גם טיפשים גמורים שידאגו באופן קבוע להיכנס לקו האש שלכם, ובמרחבים צפופים יותר הופכים למטרד שהייתי שמח להיפטר ממנו בזריקת רימון, אם זה היה אפשרי. הם לפחות תורמים מדי פעם לעלילה, אבל דמויות מורכבות לא תמצאו פה, רק שכירי חרב שממלאים במקצועיות קרה את תפקידם.
המשחק לא מצליח לגוון גם בסוגי האויבים אותם הוא משלח לעברכם. אלה יתחלקו לשלושה סוגים – זומבים רגילים, זומבים קופצניים וכוחות צבא ארצות הברית, הידועים גם כ"זומבים חמושים", מאחר ויכולת התמרון הטקטי שלהם לא שונה מזו של חבריהם חסרי המוח. יש אמנם אויבי בוס, אבל אפילו הם חוזרים על עצמם.
לפחות המודלים של הזומבים, המוטציות ובמיוחד של הלוחמים האנושיים נראים מצויין ומפורטים עד הפאוץ' והרצועה האחרונה - רואים לאן הלכו רוב משאבי הפיתוח הגרפי של המשחק, כי הדמויות נראות הרבה יותר טוב מהסביבה.
האויבים האנושיים במשחק ינסו להרוג אתכם, כמובן, לזה אנחנו רגילים - אבל הזומבים דווקא ינסו להפוך אתכם לאחד משלהם. זהו עוד רעיון מעניין של צוות הפיתוח שלא ממש הולך לשום מקום. ברגע שזומבי ינשך אתכם יש לכם זמן מוגבל להשתמש בנוגדן כדי לרפא את עצמכם. הקאץ' הוא שתוכלו לשאת עליכם נוגדן אחד בלבד בכל פעם - מגבלה מלאכותית למדי בהתחשב בכך שאתם נושאים מספר נשקים ועשרה רימונים, אבל זה כן הופך את הזומבים לאויבים יותר מסוכנים משהם היו בלעדיה.
אם תהפכו לזומבי תמשיכו לשלוט בדמות שלכם, עכשיו קצת פחות יפה וזקופה, אבל אין לכם ממש מה לעשות עם המטמורפוזה הזאת מלבד לחכות עד שמישהו יעשה לכם טובה ויהרוג אתכם. אם היו שלבי ביניים בתהליך הזומביפיקציה, וניתן היה להשתמש בנוגדן בשלב מאוחר שלו ובינתיים להשתמש ביתרונות של צורת הזומבי, הייתה משמעות לכל המערכת הזו; כפי שהיא יושמה, זה פשוט לא תורם דבר למשחק.
למרות שהמודלים של הדמויות נראים, כאמור, מצויין, עולם המשחק מסתפק בגיאומטריה פשוטה וטקסטורות בסיסיות - במהלך הקמפיין כולו לא תראו הרבה יותר ממסדרונות וחדרים של מעבדות תת-קרקעיות. אולי בניסיון להסתיר את הסביבות המשעממות שלו, או בגלל שזה אמור להיות מפחיד, המשחק פשוט מוריד את השלטר ברוב האזורים ואתם תבלו הרבה מהזמן שלכם בחושך - יותר חושך ריקני מאשר חושך מסתורי ומאיים.
הגיאומטריה של עולם המשחק לא תגיב עם הדמויות שלכם - אתם תכוונו לגמרי על ידי ידידינו, הקירות הבלתי נראים. הדמות שלכם לא תוכל לקפוץ מעל מכשולים בגובה של כמה סנטימטרים וגם לא לקפוץ לחדר שאתם רואים מתחתיכם. תנועה - רק בשבילים המסומנים.
גם לאחר משחק של כמה שעות בקמפיין החזקתי בתקווה שהמשחק משתפר בקו-אופ. אז כן, הוא משתפר, רק במובן שעדיף לאכול ארוחה גרועה עם חבר טוב מאשר לבד. עניין טקטי עדיין אין פה, בגלל הליניאריות וה-AI הפאסיבי, ואת הדמיון בתפקוד כל הדמויות כבר הזכרנו.
Raccoon City כולל גם מספר מצבי מולטיפלייר תחרותיים, צורות משחק מוכרות כמו Team Deathmatch ו-Capture the Flag אבל עם זומבים משתוללים בסביבה. המפות מוצפות הזומבים מעניקות יחוד מסויים למולטיפלייר, אבל לא בטוח שהתכונה הזו הופכת אותו לטוב יותר - מבחינתי זה בעיקר עצר את הזרימה של הקרב, לא משהו שהפך אותו למותח יותר.
כפי שהבנתם כבר, Resident Evil החדש לא מקיים אף אחת מההבטחות שגולמו בו. נקודת המבט ההפוכה לא נוצלה כדי לתת לנו פרספקטיבה מרעננת ומפתיעה על הסיפור, שמורכב כאן בעיקר מ"לכו לשם, הרגו כל מה שבדרך"; הפוטנציאל לחקור את הסביבות שהכרנו לראשונה בשנות התשעים בגרפיקה מודרנית התבזבז על סביבות בנאליות בגרפיקה בינונית מינוס; ואפילו סתם ההנאה מאקשן גוף שלישי שיתופי טוב נגד המוני זומבים יצאה מוגבלת מאוד בגלל ה-AI החלש וחוסר הגיוון באויבים ונשקים. אם אתם חובבי RE, כדאי שתשכחו מהמשחק הזה כמה שיותר מהר. למעשה, עדיף שלא תדעו עליו מלכתחילה.
יאהבו: אני אחזור אליכם כשאמצא מישהו.
ישנאו: כולם, במיוחד מי ש-Resident Evil חשוב לו.