בגיל חמישה-שישה חודשים אמור התינוק להכפיל את משקל הלידה שלו. בגיל שנה אמור התינוק לשלש את משקלו ביחס למשקל הלידה.
לאחר הלידה מוחו של התינוק ממשיך לגדול כאילו הוא עדיין ברחם, זאת להבדיל מיונקים אחרים, שעיקר המסה שעולה אצלם לאחר הלידה היא דווקא מסת הגוף. יונקים אחרים נעמדים על הרגליים מיד עם הלידה, בשונה מבני האדם, שעיקר ההתפתחות אצלם היא מוחית ורק אחר כך גופנית. 70% מסך צריכת הקלוריות של התינוק בשנת החיים הראשונה מופנית להתפתחות המוח ומערכת העצבים.
לעומת זאת, גופו של התינוק מהווה רק 5% ממשקלו של מבוגר. גולגולת התינוק גדולה באופן יחסי לגופו, משום שהיא צריכה להכיל את מוחו.
למבנה הפנים של התינוק יש תפקיד ברור: כריות הלחיים, הצוואר הקצר והלשון, שתופסת את מרבית חלל הפה, מאפשרים יניקה טובה, טיפול טוב יותר במזון ומעבר קצר ובטיחותי של האוכל מעל קנה הנשימה, והלאה במערכת העיכול. בהמשך הגדילה הצוואר מתארך, כריות ההנקה נעלמות וחלל הפה גדל.
הרכב חלב האם משתנה ומתאים עצמו לקצב התפתחותו המהיר של התינוק .זוהי למעשה מערכת ביולוגית משתנה, בשונה מתרכובות מזון לתינוקות, שהרכבן קבוע. חלב אם מכיל בנוסף לרכיבי התזונה החיוניים גם רכיבים חיים ופעילים, התורמים להתפתחות מערכת החיסון, ביניהם אנזימים, הורמונים, נוגדנים ועוד.
עיקר התקשורת בין האם לתינוק בשנת החיים הראשונה מתבצעת דרך ההאכלה. אם התינוק לא אוכל מספיק יכולה להיות לכך סיבה רגשית. בעיה בקשר עין, בעיה בהבנת מסרים, האכלה שלא על פי צרכי התינוק ועוד. הטיפול יהיה על ידי לימוד האיתותים של התינוק, יצירת קשר עין חיובי, תנוחה נוחה וכו'.
ישנם תינוקות הסולדים מריח או ממרקם מסויים של המזון (כמו למשל מחית או גושים), מטעם מסוים או מטמפרטורה. לפעמים ייתכן שמדובר בבעיה בתחושה. קיימת רגישות יתר (היפרסנסטיביות) בחלל הפה ולעיתים גם בגוף (אלו אותם ילדים שפתקית הבגד או מגע של חול, לדוגמה, מפריעים להם). הטיפול במקרים כאלו, אם אכן נדרש, מתבצע בדרך כלל אצל קלינאי תקשורת, בשילוב עם הטיפול התזונתי.
מטרת ההגנה החיסונית בחלב אם (נוכחות נוגדנים, פקטורי חיסון, פלורה חיידקית) היא להבטיח התפתחות מוחית אופטימלית.
למה הכוונה? מחלה או דלקת הינם מצבים תובעניים מאוד מבחינת אנרגיה, כך שאם התינוק חולה האנרגיה והקלוריות שיאכל ינוצלו למלחמה במחלה ולא ינותבו לצרכי התפתחות. ההגנה החיסונית של חלב האם מספקת ביטחון התפתחותי.
לעומת זאת, תינוק אנושי חי גם אם לא ינק את מנת חלב האם המרוכזת הראשונית (הקולוסטרום), אך בכך הפסיד אוכל שהוא בבחינת זהב תזונתי וחיסוני.
בנוסף לרכיבים התזונתיים מספקת ומזינה האכלת התינוק גם את ההתפתחות הרגשית, החברתית, הקוגניטיבית והמוטורית של התינוק. זיהוי נכון של בעיות בהאכלה בגיל הזה וטיפול בהן יכולים למנוע התפתחות של הפרעות אכילה בגיל הבוגר.
הכותבת היא דיאטנית קלינית וספורט B.Sc.Nutr, ברשת סטודיו C