התוספת העיקרית: מנות טבעוניות לפסח

הטבעונות הכניסה את אורי שביט, במפתיע, למעגל שומרי הכשרות האדוקים ביותר, אבל כשמתמקדים בירקות עונתיים, קל מאד גם להיות כשרים לפסח. הנה שני מתכונים זריזים לימות החג, לבית ולטיול

אחד הדברים שגיליתי לגבי הטבעונות ולא חשבתי עליהם קודם, זה שהיא הולכת יד ביד עם חוקי הכשרות של היהדות. עד כדי כך שחותמות כשרות הפכו לסימון החשוב ביותר שאני מחפשת על מוצרים בסופר, משל הייתי שומרת מצוות אדוקה.

 

עוד בערוץ האוכל:

• פסח עיראקי: מתכונים כשרים
• פויקה בשטח: המדריך השלם
• לכל המתכונים של פסח

 

מילה המפתח היא "פרווה" - לא זאת שצומחת על גופם של ידידינו בעלי החיים (ואסור להשתמש בה להכנת בגדים), אלא זו שמציינת שהמוצר שאני אוחזת ביד איננו חלבי ואיננו בשרי (זה כמובן לא מספיק - עלולים להסתתר בו בין היתר ג'לטין או ביצים). אם פעם התייחסתי אליה כאל מילת גנאי נרדפת ל"תפל", היום היא בעצם מגדירה אותי. אני טבעונית משמע אני "פרווה" - אין אצלי לא בשר ולא חלב, וככה אין בעצם סיכוי שאצליח בטעות לערבב בין שניהם. מה שאומר שאת הסכו"ם במגירה אני לא צריכה להפריד. בקיצור, מי בא לעשות אצלי שבת?

 

 

אגב, סתם לידיעה, לעיתים הרבנים מחמירים יותר מהטבעונים. חותמת "כשר חלבי" מופיעה לפעמים על מוצרים שאין בהם שום רכיב חלבי, רק מכיוון שהם מיובאים או יוצרו על פס יצור של מוצרים חלביים אחרים ו"עלולים להכיל עקבות". יש טבעונים שנמנעים מלצרוך מוצרים כאלה, ויש (כמו ביהדות) שמתייחסים לעקבות הללו כאל "בטלים בשישים".

 

אבל כשזה מגיע לפסח, העניינים טיפונת מסתבכים. בלי פסטה ובלי לחם אין בעיה להסתדר, אבל בלי קטניות? משימה לא פשוטה כשהרבה מן התזונה שלנו נסמכת עליהן. ומה לגבי אורז? הרי יש גם כאלה שמוציאים אותו מן התפריט למשך שבעת ימי החג, למרות שלא מדובר בעצם בקטנית (ממתי הבוטניקה צריכה להפריע למנהגים היהודיים?). לכבוד הימים המיוחדים האלה, תקתקתי שני מתכוני חול מועד פשוטים וזריזים - אחד למי שאוכל אורז ואחד למי שלא. הם בדיוק מה שתרצו להכין כשאתם עייפים מעומסי האורחים או לפני שאתם יוצאים לפיקניק, גם אם זה אומר לאכול אותם בטמפרטורת החדר. מבטיחה לכם שאיש לא יתלונן, העיקר שיהיה חג שמח וכשר.

 

פרחי כרובית בשום ירוק, מנגולד ולימון

בכלל תכננתי לעשות ממנה סיניה, אבל הירוק הירוק הזה של השום הטרי והמנגולד הבשרני פיתה אותי לכיוון לגמרי אחר. אל תתקמצנו על מיץ לימון טרי, במקרה הזה נדמה לי שאין דבר כזה יותר מדי.

 

 

המרכיבים (ל-4 מנות):

1 ראש כרובית מפורק לפרחים קטנים

1 חבילה מנגולד

1 שום ירוק על גבעוליו (או 4-5 שיני שום יבשות, פרוסות דק)

1 פלפל חריף ירוק טרי, קצוץ דק (לא חובה)

מיץ טרי מלימון 1 (או יותר)

קליפת לימון מגוררת, החלק הצהוב בלבד

מלח גס אטלנטי

שמן זית

 

אופן ההכנה:

1. שוטפים היטב את פרחי הכרובית ומבשלים במים רותחים ומומלחים כ-5 דקות (יש שמוסיפים מעט חומץ למים כדי לשמור על לובן הכרובית), עד שהכרובית מתרככת מעט, אך לא מבושלת לחלוטין. מסננים.
2. מחלצים 4-5 שיני שום מראש השום הטרי ופורסים אותן דק. שוטפים היטב משאריות חול את הגבעול העבה דמוי הכרשה וקוצצים גם אותו. בוחרים גבעול ירוק רך ולא סיבי, שוטפים וקוצצים.
3. שוטפים היטב את עלי המנגולד ומפרידים בין הגזעים הלבנים לבין העלים הירוקים. את העלים קורעים בידיים לפיסות בינוניות ואת הגבעולים הלבנים קוצצים.
4. יוצקים מעט שמן זית למחבת גדולה, מוסיפים את כל חלקי השום הקצוצים ואת הפלפל החריף ומאדים מעל להבה בינונית 2-3 דקות, תוך כדי ערבוב. מוסיפים את המנגולד הקצוץ ומאדים כ-5 דקות נוספות, עד שהעלים מתחילים להתרכך. מוסיפים את פרחי הכרובית המבושלים וממשיכים להקפיץ-לערבב כ-5 דקות נוספות, כך שהיא תתרכך אך תישאר נגיסה. מוסיפים את מיץ הלימון ומתבלים במלח. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול.
5. מעבירים את הכרובית לקערת הגשה, מפזרים קליפת לימון מגורדת, מערבבים ומגישים חם או בטמפרטורת החדר. ניתן להגיש עם מעט רוטב טחינה דליל.

 

 

אורז בעשבי תיבול

אורז ירוק וחגיגי עם אורז בסמטי ארוך ודקיק, תועפות עשבי תיבול ושקדים קלויים שמוסיפים לו פריכות מתפצפצת.

 

 

המרכיבים (ל-4-6 מנות):

2 כוסות אורז בסמטי

1 כרשה פרוסה דק

1/2 צרור כוסברה קצוצה

1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה

1/2 צרור שמיר קצוץ

1/2 3 כוסות מים רותחים

מלח

שמן זית

 

להגשה:

1 כוס שקדים מולבנים פרוסים, קלויים

 

אופן ההכנה:

1. שוטפים היטב את האורז במסננת, עד שמי השטיפה צלולים. משרים בקערה במשך 10-20 דקות. מסננים.
2. מחממים מעט שמן זית בסיר ומאדים את הכרשה במשך כ-5 דקות, עד שהיא מתרככת ושקופה (לא נורא אם היא משחימה מעט). מוסיפים את האורז ועשבי התיבול, ממליחים, מערבבים וממשיכים לטגן 2-3 דקות נוספות.
3. מוסיפים את המים הרותחים, מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר היטב (אפשר גם עם מגבת) ומבשלים 15-20 דקות, עד שהאורז מתרכך אך לא הופך לעיסתי. אם המים מסתיימים לפני תום הבישול, ניתן להוסיף עוד מעט מים רותחים. בסיום משאירים את הסיר מכוסה 5 דקות לפחות.
4. מפרידים את גרגירי האורז בעזרת מזלג ומעבירים לצלחות הגשה. מעטרים בשקדים קלויים.

 

 

• מתכונים וסיפורים טבעוניים נוספים ניתן למצוא בבלוג טבעוניות נהנות יותר מאת אורי שביט