Fez: משחק פלטפורמות בתלת מימד

על הנייר לא מדובר בבשורה גדולה: משחק פלטפורמה עם אפשרות לסובב את נקודת המבט. אלפי שחקנים טרוטי עיניים מוכיחים: פז הוא הרבה יותר מגימיק. לא לחובבי האקשן

בפעם הראשונה שראיתי את הטריילר של Fez, אשר הציג בגאווה משחק פלטפורמה סטנדרטי בבסיסו עם האפשרות לסובב את עולם המשחק ב-90 מעלות, שאלתי את עצמי אם בסופו של דבר נקבל רק עוד משחק מבוסס גימיק, מעניין לשעה אבל ממצה את עצמו מהר מאוד, או שמתחת לגימיק חבוי מבנה משחק יותר עמוק ומתוחכם.

 

עוד ב-games:

• דיאבלו 3: הקוסמת
• גיבורי סוני נפגשים
• בלאק אופס 2: 13 בנובמבר

 

בשנתיים שעברו מאז אותו טריילר חשיפה ראינו לא מעט משחקים שניסו לשחק עם עיצובי שלב סטנדרטיים, כמו Bastion, בו העולם נבנה בזמן אמת לעיני השחקן, או משחק הפלאש Continuity, בו השחקן צריך להזיז חלקים שונים של השלב כדי להגיע אל השלב הבא. מרגע לרגע נראה היה לי כי פז יתקשה להצדיק את חמש שנות הפיתוח שלו ושהוא פספס את ההזדמנות להיות משהו שלא ראינו לפני כן, ולכן משהו שראוי לתשומת לב מיוחדת. אבל טעיתי.

 

 

כשבועיים אחרי שחרור המשחק אפשר כבר לומר בפה מלא שפז היה שווה את ההמתנה. מדובר במשחק מיוחד במינו, שאפילו אם לא ימצא חן בעיני כולם, כבר הצליח ליצור סביבו הרבה מאוד דיונים ברחבי האינטרנט ולגרום להרבה שחקנים, כולל עבדכם הנאמן, לדווח על מחסור בשעות שינה ותחושה כללית של אובדן זמן בתוך ריבוי מימדיו.

 

מי הזיז את המימד שלי? 

העולם של פז נלקח היישר מתור הזהב של משחקי ה-8-ביט, ובמיוחד ניכרת ההשפעה של משחקי הפלטפורמה-הרפתקה העתיקים של משחקי הספקטרום-קומודור-אפל, לפני שבא מאריו ועשה סדר חדש בז'אנר. העולם של פז הוא, אם כך, שטוח לחלוטין, ותושביו אף נוהגים לברך זה את זה בברכת "אתה שטוח במיוחד היום!".

 

כל זה משתנה יום בהיר אחד כאשר בשמיים מופיעה קובייה תלת-ממדית המתפרקת ל-32 קוביות קטנות יותר, לא לפני שהיא משאירה אחריה תרבוש (Fez) מסתורי וגורמת לכל העולם להתרסק אל תוך עצמו בצורה מעוררת השתאות. כמה שניות לאחר מכן נראה שהכול חזר לקדמותו, חוץ מאותו תרבוש מקולל שמסרב להעלם. כשגיבור המשחק גומז אוזר אומץ ולובש את התרבוש, הוא מגלה כי ביכולתו עתה לסובב את העולם בצעדים של 90 מעלות ולהיחשף לצדדים חדשים שלו, שנמצאים על חתכים אחרים של מרחב תלת-מימדי, קונספט חדש עבור הגיבור המבולבל. עם כוח רב, כידוע, מגיעה גם אחריות רבה, וגומז מבין שאם לא ימהר ויאסוף את כל 32 הקוביות הקטנות, העולם יקרוס שוב אל תוך עצמו , והפעם לתמיד!

 

אל מצולות הדו-מימד

רובו של פז מתרחש אם כן בעולם פלטפורמה פתוח בו ניתן לטייל באזורים שונים ולחפש את הקוביות האבודות, שחלקן אף נשברו לחתיכות קטנות יותר. את כל אחד מן המסכים אפשר לסובב בצעדים של 90 מעלות כדי לחשוף צדדים נוספים שלו, בו עלולות להיות קוביות נוספות ודלתות למסכים נוספים.

 

כל זה היה יכול להיות מעייף ומבלבל עד כדי סחרחורת, אבל מהר מאוד מתרגלים למעבר בין המימדים, או חתכי המימד השלישי הללו, ונעים ביניהם באופן טבעי ממש כמו בפעם הראשונה שלומדים לרכב על אופניים ללא גלגלי עזר. גם מפת המשחק מועילה מאוד ומסמנת חדרים שעוד לא נחשפו והאם כבר התגלו כל הסודות בחדר הנוכחי או שיש עוד מה לגלות בו.

 

 

אנטי-קוביות 

מכיוון שבפז אין בעצם אויבים או כלי נשק כלשהם, והאויב המרושע ביותר הוא למעשה זוג קוביות שעלולות למחוץ את הגיבור הלא זהיר, השחקני מבלים את ארבע או חמש השעות הראשונות של המשחק בהסתגלות למבנה העולם וחקירתו. ככל שעובר יותר זמן, כך תיחשפו ליותר ויותר רמזים לכך שיש בפז יותר מכפי שנדמה בתחילה: החל מחלקי מפה לאוצר מסתורי ועד לשלטים הכתובים בשפה משונה וקוביות טטריס המסודרות במבנים יותר מדי מורכבים כדי להיות סתם רקעים אקראיים.

 

השחקנים שמצליחים להרכיב את כל הרמזים ולפצח את שפת המסתורין יקבלו גישה אל קוביות מיוחדות, ה"אנטי-קוביות". אלה 32 קוביות נוספות וקשות יחסית להשגה, שחלק מן הרמזים לאיתורן לא נמצאים אפילו בתוך המשחק, ותאלצו לחשוב קצת מחוץ לקופסה כדי להפוך אותן לחלק מהאוסף שלכם. לא אגלה לכם בדיוק מה מעורב בפיצוח חלק מהחידות, אבל רק אגיד שאתם עלולים להיות מאוד מופתעים ממה שפז  יגרום לכם לעשות.

 

אגב, אל תנסו לאסוף את כל 64 הקוביות במשחק הראשון. רק לאחר שמסיימים את פז זוכים בשתי יכולות חדשות שמאפשרות להגיע לאוסף מלא של כל ה-64. היכולות הללו מצדיקות סיור כללי מחודש בעולם המשחק, שעתה ניתן לגשת בתוכו לאזורים שהיו בלתי נגישים בלעדיהן.

 

התחברו אל מוח-התרבוש 

מכיוון שהרבה מאוד מן החידות בפז דורשות מהשחקנים להיות בלשים של ממש ולאסוף פיסות מידע בפינצטה, סביר להניח שחלק גדול מהם ייכנעו בסופו של דבר ויעברו לחפש את התשובות ברשת. הדעה הרשמית של יוצר המשחק (פיל פיש) היא שהשחקנים צריכים לשחק "כאילו האינטרנט לא קיים", אך ככל ששקעתי עוד ועוד בתוך המשחק ושוטטתי בפורומים המוקדשים לו, גיליתי עוד ועוד דוגמאות לשיתופי פעולה מעוררי הערצה בין שחקנים מכל העולם.

 

עם כל הכבוד לחזון של פיש, שבהחלט אפשר להבין אותו כדרך למנוע משחקנים להרוס לעצמם את המשחק במהירות, הוא פספס כאן את העובדה שפז הוא אחד ממשחקי החשיבה הבודדים בימינו שמצליח להיות "מרובה משתתפים", לא במובן השגרתי אלא במובן של עזרה הדדית וסיעור מוחות וירטואלי, כמו שקורה עם משחקי Alternate Reality שנערכים ברשת. רכיב קהילתי בתוך המשחק, כמו למשל זה שיש ב-Demon's Souls ומאפשר לשחקנים להשאיר זה לזה טקסטים ורמזים, דווקא היה יכול לעשות אינטגרציה מוצלחת למשחקיות הסולו ולאתגר מחשבתי שנעזר בקהילת השחקנים כולה.

 

 

 

אז כדאי?

לסיכום, בסופו של סיבוב ועוד סיבוב, ניתן לסכם שפז הוא מסע מופלא עם טוויסט אל תקופה של הרפתקאות דו-ממדיות, בהן חקירת והבנת עולם המשחק הייתה במרכז במקום מרכיבי משחק מודרניים כמו תסרוט אינטנסיבי, שדרוגים ובוסים ענקיים. היחוד הזה מרחיק אותו מלב הקונצונזוס הגיימרי, למרות אהדת המבקרים כמעט מקצה לקצה של הרשת, אבל כבר בדרך להפוך אותו למשחק פולחן בקרב גיימרים וותיקים או אלטרנטיביים. מומלץ לכל מי שמחובר ל-Live לנסות לפחות את הדמו לפני שהוא חורץ את דינו של המשחק: מקסימום תוכלו להגיד שהתרבוש הוא מזכרת מהמימונה.

 

והערה קטנה: הגרסה הנוכחית של פז (זמינה ל-Xbox 360 בלבד) סובלת מלא מעט האטות ואפילו התרסקויות חזרה ל - Dashboard. אלו לא תקלות שהורסות משחקים שמורים או משהו ברמת קטסטרופה, אך הן בהחלט עלולות לעצבן, במיוחד במשחק כמו פז בו לא תמיד ברור איזו תקלה היא אמיתית ואיזו היא סתם תעלול גרפי מכוון. היוצר ומיקרוסופט כבר הודיעו שהם עובדים על תיקון התקלות האלו, אבל לא ברור מתי ישוחרר הטלאי.

 

יאהבו: חובבי חקירה בשתי משמעויותיה - exploration ו-investigation.

ישנאו: "מה זאת אומרת אין מקש התקפה?"