שירה: "בעיניים עיוורות אני מנסה להיקלט"

"בזווית העין/ אוחזת סבתי שורש מפואר/ בצריחה עמומה מילדת את עצמה/ ואמי בעקבותיה מסמנת לי/ 'עכשיו תורך'". שירים מאת תמי קויפמן

השורשים העיראקיים שלי

הַשָּׁרָשִׁים הָעִירָאקִיִּים שֶׁלִּי

מִתְמוֹסְסִים בָּאֲדָמָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה

מַשְׁאִירִים אוֹתִי מְחֻבֶּרֶת פָּחוֹת

וּפָחוֹת

בְּזָוִית הָעַיִן

אוֹחֶזֶת סָבָתִי שֹׁרֶשׁ מְפֹאָר,

בִּצְרִיחָה עֲמוּמָה מְיַלֶּדֶת אֶת עַצְמָהּ

וְאִמִּי בְּעִקְּבוֹתֶיהָ מְסַמֶּנֶת לִי

"עַכְשָׁו תּוֹרֵךְ".

בְּעֵינַיִם עִוְּרוֹת אֲנִי מְנַסָּה לְהִקָּלֵט.

טְרַנְזִיסְטוֹר יָשָׁן מִשְׁתַּעֵל לְתוֹךְ אָזְנַי

וַאֲנִי קוֹלֶטֶת עָרוּץ מְנַצֵּחַ

"אִינְתָא עוֹמְרִי...., אִינְתָא עוֹמְרִי...".

מֻקְסֶמֶת מִנְּדִירוּת הָרֶגַע

אֲנִי עוֹטֶפֶת אֶת עַצְמִי בְּלָאפָה עִירָאקִית גְּדוֹלָה

וְכוֹרֶכֶת אוֹתִי אִתְּכֶם.

 

שורשים

עֲצֵי הַזַּיִת שֶׁבַּחֲצַר בֵּיתִי

מְטַפְטְפִים אֶת עַצְמָם לָאֲדָמָה,

שָׁרִים לִי שׁוּרָה שֶׁל שִׁיר מִסְתַּלְסֵל,

יוֹנֵק מִשְּׂפַת אִמָּם,

נִשָּׂא אֶל הָרִים

רְחוֹקִים

נִלְכָּד בִּקְרִיאַת מוּאַזִּין.

וְלִפְעָמִים, אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתָם מַחְלִיפִים שָׂפָה

מִדְבָּרִים אִתִּי עַל הָא,

וְדַי לִי בְּכָךְ

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַאֲמִין שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים.

  

סבתא טיגנה לי ביצת עין

הָעַיִן מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי בְּסַבְלָנוּת

וְטוֹוָה סְבִיבִי מַעְגָּל שֶׁל בְּדִידוּת לְבָנָה.

"אַתְּ הָאַחַת וְהַיְּחִידָה" אֲנִי אוֹמֶרֶת

לוֹעֶסֶת כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת

וּבוֹלַעַת.

דְּמָמָה מַחְלִיקָה בִּגְרוֹנִי

וְגַלְגַּל הָעַיִן מְחַפֵּשׂ

שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל טַעַם.

סַבְתָּא טִגְּנָה לִי בֵּיצַת עַיִן.

צִפּוֹרֵי חָצֵר עַלִּיזוֹת מַנְמִיכוֹת מְעוֹפָן

וְשַׁבְשֶׁבֶת פִּרְחֵי גִּנָּה נָעָה בְּרֹאשִׁי

"יְלָדוֹת טוֹבוֹת לֹא מַשְׁאִירוֹת בַּצַּלַּחַת" אֲנִי אוֹמֶרֶת וּבוֹלַעַת

עוֹד יוֹם

 

השירים לקוחים מספרה של תמי קויפמן, "פיגומים לחלומות", שיצא לאחרונה בהוצאת גוונים. תמי קויפמן, ילידת חולון, עסקה בהוראה, כיום עובדת סוציאלית, מטפלת בקליניקה פרטית ומנהלת מרכז ייעוץ לבני משפחה של נפגעי נפש.