איך אני גולש? מחקר הישראלים ברשת

58% מהחרדים אינם מחוברים לאינטרנט, 45% מבעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע לא שותפים למהפכת המידע, אך כמעט כל הצעירים חוגגם ברשתות החבריות: מחקר מקיף ראשון מסוגו חושף את הרגלי הצריכה של הגולשים בישראל

אביב מזרחי פורסם: 07.05.12, 15:57

מי פעיל ברשתות החברתיות, מהו אחוז החרדים שמשתמשים ברשת ומי עדיין לא הבין שיש מהפכת מידע? לא זאת בלבד שהשאלות הללו מעניינות, הן גם חשובות להבנת העולם החדש שנוצר מתחת לאף שלנו, מול המחשב. המחקר ''ישראל בעידן הדיגיטלי 2012'', שנערך על ידי בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל, במימון גוגל ישראל ובראשות ד"ר יובל דרור, מנסה לאפיין את הרגלי הצריכה והשיתוף של תוכן אינטרנטי בישראל, תוך שהוא מציע נתונים שונים על אחוז חדירת האינטרנט בארץ ואופן השימוש בו על ידי האוכלוסיות השונות.

 

המחקר מציג שתי שאלות עיקריות. הראשונה מנסה לברר עד כמה הישראלים מעדיפים לייצר תוכן בעצמם ולשתף אותו עם אחרים, ועד כמה הם מעדיפים לצרוך תוכן שנוצר על ידי אחרים ולמה. השאלה השנייה מתמקדת במוטיבציה של הישראלים להיחשף לתכנים בינלאומיים שאינם מוצגים בשפה העברית: עד כמה הגולש הישראלי מוכן להיחשף לתכנים שאינם בשפת האם שלו.

 

עוד ב-ynet מחשבים:

  • ויטה ביפן: מה עם הפייסבוק שלה?
סינימגרם: החיים שלך באנימציה 
  • דבר אל היד: סלולרי בכפפה

    •  

     

    הקבוצות המשגשגות

    המחקר הגיע לארבע מסקנות עיקריות:

    רוב המדינה מחוברת - חוץ מהחרדים והעניים: מממצאי הסקר עולה כי 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט, אולם הגלישה אינה שיוויונית. המחקר טוען כי ''למרות שחלפו שני עשורים מאז שהאינטרנט המסחרי החל את דרכו בישראל, הפער הדיגיטלי ממשיך להוות סוגיה המחייבת פעולה (...) מצד קובעי המדיניות בישראל''. כך למשל נמצא כי ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: כ-58% מהחרדים אינם מחוברים לאינטרנט. בנוסף, על פי המחקר, רק 45% מבעלי ההכנסה הנמוכה בישראל - מחוברים לאינטרנט.

     

    הפעילות בקבוצות הנישה משגשגת: על פי נתוני הסקר, האוכלוסייה הערבית פעילה מאוד בייצור וצריכת תוכן עצמאי. 58% מהגולשים במגזר קוראים בלוגים - פי שניים יותר מהגולשים היהודים.

     

    רשתות חברתיות מעסיקות בעיקר את הצעירים: לפי המחקר, כ-92% מגולשי האינטרנט עד גיל 18 משתמשים ברשתות חברתיות ו-75% מהם מבלים בהן לעתים קרובות. עורכי המחקר מציינים כי לאורך כל הפעילויות הדיגיטליות השונות שנבדקו קיים קשר הפוך בין שיעור ההשתתפות לגיל: ככל שהגיל עולה כך יורד שיעור ההשתתפות

     

    דוברי העברית רוצים להרגיש בבית גם באינטרנט: המחקר מסיק כי במאבק בין 'הלוקאלי' (המקומי) ל'גלובאלי' (הבינלאומי) מנצח הראשון. העברית היא לא רק מגבלה אלא גם העדפה קשיחה. דוברי העברית, המהווים את הקבוצה הדומיננטית בישראל, רגילים לקבל מהמדיה המסורתית (טלוויזיה, פרסום) תכנים שעברו התאמה מקומית, והם מצפים לקבל יחס דומה גם באינטרנט. לעומתם, דוברי הערבית, הרוסית והאנגלית רגילים לחיות בעולם דו-לשוני, הם מודרים מאמצעי התקשורת המסורתיים. משום כך הם פתוחים יותר לתכנים מקוונים שאינם מוצגים בפניהם בשפת האם שלהם. 

     

    המחקר מצא כי שליש מכלל הגולשים ששפת האם שלהם היא עברית, נחשפים לאתרים בשפה העברית בלבד. בנוסף, ארבעה מתוך עשרה גולשי אינטרנט ששפת האם שלהם היא רוסית גולשים בעיקר לאתרים ברוסית. השאר פונים לאתרים בעברית ואנגלית. עוד מצא המחקר כי ככל שרמת הדתיות עולה כך גובר השימוש בכלי תרגום אוטומטיים ורק 4% מהיהודים הוותיקים מחפשים מידע "רק או בעיקר באתרים זרים".

     

     

    התפלגות הלייק

    מתוך המחקר עולים נתונים רבים לגבי אופי הגלישה של ישראלים ברשת. ברשתות החברתיות לדוגמא:

    יותר ממחצית מהגולשים בישראל לוקחים חלק משתמשים ברשת חברתית כלשהי לפחות פעם בשבוע.

     

    גם לגבי שימוש בבלוגים ישנם נתונים מעניינים. לדוגמא אחד מתוך ארבעה בני נוער בגילאי 15-17 כותב בלוג. עוד נמצא כי 20% מהבלוגרים לא הצליחו לחשוב על סיבה כאשר הם נשאלו מדוע הם כותבים בלוג. שיעור החילונים שקוראים בלוגים מדי יום (25.5%) הוא כפול משיעור החרדים שקוראים בלוגים בתדירות זו

    (12.5%).